בפאנל מיוחד בכנס ים המלח בנוכחות כ- 250 רואי חשבון, פרס שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן את פרטי הצעת החוק של בית משפט לכלכלה אשר אושרה בקריאה ראשונה יום אחד לפני כן. רוב משתתפי הפאנל הביעו תמיכה בהצעה למעט נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור.
מנחה המושב, השופט בדימוס ומנהל בתי המשפט לשעבר, בועז אוקון, ציין, כי הגישה לפיה יש לקיים בית משפט אחד לכל התחומים, הולכת ונזנחת לאיטה, אך בלא חשיבה מסודרת. הוא ציין את שורת בתי המשפט המתמחים (לעבודה, למשפחה, להגבלים עסקיים ועוד) ואמר, כי הם פועלים במודלים שונים, בלא שתיעשה בדיקה מהם היתרונות והחסרונות של כל מודל .
נאמן סקר בהרחבה את עקרונות הצעת החוק. הוא הדגיש אין המדובר בסוף פסוק, ובכוונתו להקים מחלקות מתמחות נוספות בבתי המשפט עצמם. "בית משפט לכלכלה הוא חלק מתהליך ההתמקצעות של מערכת המשפט. אני מאוד תומך בהתמקצעות וכך נהגתי בהיותי במגזר הפרטי; לאור הניסיון אפשר יהיה לדון בהעברת המיסים ונושאים נוספים לשופטים מתמקצעים".
נאמן הדגיש, כי המודל העומד לנגד עיניו הוא השופט העליון המנוח אלפרד ויתקון, אשר התמחה בתחום הכלכלי בכלל ובתחום המיסוי בפרט. לדבריו, עקרונות הצעת החוק נקבעו בהתאם להמלצות ועדת גושן לממשל תאגידי, ויש להצטער שעברו ארבע שנים מאז הוגשו ההמלצות ועד להתחלת החקיקה. נאמן הביע תקווה, שהצעת החוק תושלם במהלך 2010.
משתתפת מרכזית נוספת בפאנל הייתה נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, אשר נימקה בהרחבה את התנגדותה להצעה, למרות תמיכתה בהתמקצעות השופטים. "לא כל מגזר שאינו מרוצה מפסקי דין אלו או אחרים, במיוחד אם יש לו כסף וכוח והשפעה, יוכל לרצות שיהיו שופטים שיחשבו כמוהו ויוכלו לדון בעניינו", אמרה. לדבריה, על פי אותו היגיון – מדוע שלא יוקמו בתי משפט לרופאים, למהנדסים, לאדריכלים ולמקצועות אחרות?
עוד ציינה גילאור, כי שופטים דנים בפשיעה חמורה בלא שתהיה להם מומחיות מיוחדת. מצד שני, הוסיפה, כבר היום יש בבתי המשפט – בלא צורך בחקיקה – התמקצעות של שופטים בנושאים שונים, ובהם כלכלה ומיסוי. עוד ציינה, כי גם בתי משפט השלום יש שופטים טובים מאוד לנושאים אלו, ואין סיבה להעביר את הטיפול רק למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב.
טענה נוספת של גילאור היא, שדווקא האפשרות לעסוק במגוון נושאים היא הצד היפה ביותר שבשפיטה והשופטים אוהבים את הגיוון. "שופט שעוסק רק בתחום אחד סובל, ושופט שסובל אינו שופט טוב. מי שלא נכנס לאולם עם שיר בלב, עם שקיקה לראות ולשמוע את האנשים ולקבל החלטות – לא יכול ולא צריך להיות שופט", טענה.
לטענה זו הגיב אוקון כי הגיע הזמן שגם מקבלי השירות יגיעו עם שיר בלב לבתי המשפט ולא ייקלעו להליך מתמשך המתיש אותם ואת המערכת.
לבסוף אמרה גילאור, כי היא מודעת לכך שאין סיכוי שדעת המיעוט שלה תתקבל, ולכן לחילופין היא מבקשת שביהמ"ש הכלכלי ימוקם בחיפה ולא בתל-אביב, וזאת כחלק מהמדיניות לעידוד הפריפריה.
נשיא הלשכה יגאל גוזמן הביע תמיכה בהצעת החוק בציינו, שאנו חיים בעולם של התמחות: "יש רופאים מומחים לברך ימין ולברך שמאל, עורכי דין מומחים, רואי חשבון מומחים – אז למה לא שופטים מומחים? חיי הכלכלה מורכבים ומסובכים, והם דורשים לא רק ידע משפטי מעמיק, אלא גם הבנה מעמיקה של סוגיות כלכליות והשלכותיהן".
לדברי גוזמן, בית משפט מתמחה חיוני לקבלת החלטות מהירות, שהן כורח המציאות בחיי הכלכלה. גוף זה גם יוכל, לדבריו, לתרום להתפתחות הכלכלה כפי שאירע בדלוור. לדברי גוזמן, אולי בהמשך אכן יוקם גם בית משפט למיסוי, שכן "לפעמים אנו רואים פסיקות שלא תמיד נכונות וראויות".
נאמן הגיב באומרו, כי הנושא אינו שחור ולבן, והוא עצמו מתלבט. "זהו ניסיון שנצטרך ללמוד ממנו. בכל שיטה יש בעיות, וחלקן יצטרכו לקבל תשובות תוך כדי עשייה. זה לא בא במקום ניהול משפט פלילי ברציפות; כל הדברים הללו טעונים שיפור, והיום עסקנו רק באחד מהם".
אוקון שאל מדוע אין בהצעת החוק דרישה ברורה להכשרה או לניסיון בתחומי הכלכלה. נאמן השיב, שזה יהיה אחד השיקולים, אך אין מקום לקבוע זאת מראש בחוק. נאמן חזר לדוגמא של ויתקון: "הוא לא למד בשום בית ספר לכלכלה, אבל היה כלכלן מעולה".
פרופ' ציפורה כהן, מומחית לדיני חברות, העירה משורות הקהל, כי מחקרים גילו שמקור המשיכה של דלוור לחברות הגדולות ביותר בארה"ב, אינו חוק החברות השורר בה אלא בית המשפט המתמחה בנושאים אלו. בית משפט זה נותן פסקי דין תוך מספר חודשים לכל היותר, בעוד בישראל נדרשו 15 שנה להכרעה בתביעה הייצוגית הראשונה בניירות ערך. לדעת כהן, מאחר שהעיקרון המרכזי בהקמת ביהמ"ש לכלכלה הוא יעילות, אך הגיוני הוא למקם אותו בתל-אביב, ואם הניסיון יעלה יפה – להקימו גם בערים נוספות.