71% מהציבור סבור שחקלאות ימית היא רעיון טוב, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, אך כאשר הוצגו לנשאלים שאלות הנוגעות לרמת הידע לגבי חקלאות ימית, מתברר שהרוב לא ממש יודע על הנושא.
במחקר של תלמידת התואר השני אירינה קורצ'נקוב בהנחייתם של פרופ' ערן ויגודה-גדות וד"ר דרור אנג'ל נבדקו 431 משתתפים שנשאלו לגבי היתרונות והחסרונות של החקלאות הימית. החקלאות הימית עלתה לכותרות בישראל בעיקר סביב נושא כלובי הדגים במפרץ אילת. לאחר מאבק בין התומכים והמתנגדים, הוחלט לבסוף להעביר את הכלובים לים התיכון, מול חופי אשדוד, כשגם כעת יש גופים ירוקים שמתנגדים לקיומם של כלובי דגים בכלל וטוענים כי הדרך היחידה שבה ניתן לגדל דגים מבלי לפגוע בסביבה ובדגים היא בבריכות דגים.
כאמור, רוב הציבור תומך בחקלאות ימית. כ-56% מהציבור חושב שהחקלאות ימית לא מפריעה לתיירות לעומת 14.5% שחושבים שהיא כן פוגעת. כמו כן, רק כ-15% חושבים שהחסרונות של החקלאות הימית עולים על יתרונותיה לעומת כ-42% שחושבים שהיתרונות עולים על החסרונות. אלא שמכאן עולה שקבוצת הרוב, כ-43% אינה יודעת האם יש יותר יתרונות או חסרונות.
מגמה זו ממשיכה גם בשאלות אחרות. בעוד שכ-30% חושבים שהחקלאות הימית תורמת לזיהום הים ו-30% חושבים שהיא אינה תורמה לזיהום, קבוצת הרוב של כ-40% אינם יודעים. תמונה דומה עולה גם לגבי השאלות האם החקלאות הימית מייצרת דגים בריאים או לא בריאים והאם החקלאות הימית משפיעה לרעה על אוכלוסיות הדגים בטבע - אם כי יש לציין כי גם במקרים אלה אחוז המצדדים בתרומה של החקלאות הימית גבוה מהאחוז שטוען שחקלאות זו פוגעת בסביבה.
בחלקה השני של העבודה ביקשה קורצ'נקוב לבדוק אילו מאפיינים משפיעים על התמיכה או ההתנגדות לחקלאות ימית. מהממצאים עולה כי אנשים שסובלים מחוסר בטחון תעסוקתי תומכים יותר בחקלאות ימית, וכך גם אנשים שנוטים לדאוג לבריאותם וכאלה שתומכים בפיתוח התיירות. לעומתם, ככל שהנבדק תמך יותר באיכות הסביבה, כך ירדה תמיכתו בחקלאות ימית. עוד נמצא כי מאפיינים דמוגרפיים כמו גיל, מגדר, הכנסה וכד' אינם משפיעים על נושא זה.
"בעקבות התוכנית להקים חוות דגים נוספות בים התיכון עולה שוב נושא החקלאות הימית לסדר היום הציבורי. המחקר הנוכחי מסמן את הדרך עבור מקבלי ההחלטות - אלא שתומכים וגם אלא שמתנגדים - כיצד להעביר חלקים גדולים מהציבור לצידם", סיכמה קורצ'נקוב.