לראשונה זה 150 שנה נחשפו קטעים ארוכים של דופן החפיר שנחצב בימי הביניים מסביב לירושלים כמכשול הגנתי לעיר. הדופן התגלתה במהלך עבודות קו פיתוח של מערכת הביוב, בכניסה למוזיאון רוקפלר במזרח ירושלים. בכניסה למוזיאון, מקום מושבה של הנהלת הרשות, חשפה רשות העתיקות דופן סלע המשתפלת עד שישה מטרים מתחת לכביש. לדברי ג\'ון זליגמן, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, \"החפיר נחצב בחלק הצפוני של ירושלים כדי להגן על העיר מתקיפה שתבוא בחלק הצפוני, החלש, של העיר\".
הצלבנים, לדבריו, שניסו לכבוש את ירושלים ב- 15 ביולי 1099, פרצו דרך מעבר בחפיר העובר בעמק בית זיתא, ממערב לשערי מוזיאון רוקפלר. החפירות עדיין נמשכות במקום, שהוא צומת תחבורה מרכזי בירושלים.
ועוד חשיפה: שני חללים תת קרקעיים נחשפו בנקבת השילוח שבעיר דוד.
דוד בארי, יו\"ר עמותת \"אלעד\" בעיר דוד, סיפר בערוץ 7 כי הממצא נחשף לאחר שהם ביצעו צלילות כדי לברר את מקום נביעת המים במעיין השילוח. לדבריו, הצלילה בוצעה עם מיכלי חמצן וציוד צילום, והתברר כי המים יוצאים לתוך חללים תת קרקעיים לכיוון נחל קדרון, עוברים את החללים וחוזרים לנקבת השילוח. כלומר, המים שמגיעים למקום הם המים שחזרו ממפגש עם קיר מלאכותי. בארי אמר שייתכן כי מדובר בהטיה שביצע המלך חזקייה. הוא הוסיף כי ידוע שמעיין הגיחון מוזכר במקורות כמקווה של כוהן גדול. לכן, לדעתו, המקום היחידי שכרגע יכול להיות מקווה אלו החללים שבהם נמצאים מי המעיין. אל החללים שמחוץ למעיין, אמר בארי, הגיע לפני כמאה שנה ארכיאולוג, והוא שרטט אותם. כעת, הוא אמר, משתדלים לחפור שוב מבחוץ כדי שכשיגיעו אליהם יהיה אפשר לשפוך אור על פרשיות היסטוריות כגון אופן נביעת המים. בארי ציין כי אף על פי שבכל אתרי התיירות בארץ הייתה ירידה של כ 70 אחוזים במספר התיירים, בעיר דוד התרחש תהליך הפוך, ומספר המבקרים בה עלה בעשרות אחוזים.
הצלבנים, לדבריו, שניסו לכבוש את ירושלים ב- 15 ביולי 1099, פרצו דרך מעבר בחפיר העובר בעמק בית זיתא, ממערב לשערי מוזיאון רוקפלר. החפירות עדיין נמשכות במקום, שהוא צומת תחבורה מרכזי בירושלים.
ועוד חשיפה: שני חללים תת קרקעיים נחשפו בנקבת השילוח שבעיר דוד.
דוד בארי, יו\"ר עמותת \"אלעד\" בעיר דוד, סיפר בערוץ 7 כי הממצא נחשף לאחר שהם ביצעו צלילות כדי לברר את מקום נביעת המים במעיין השילוח. לדבריו, הצלילה בוצעה עם מיכלי חמצן וציוד צילום, והתברר כי המים יוצאים לתוך חללים תת קרקעיים לכיוון נחל קדרון, עוברים את החללים וחוזרים לנקבת השילוח. כלומר, המים שמגיעים למקום הם המים שחזרו ממפגש עם קיר מלאכותי. בארי אמר שייתכן כי מדובר בהטיה שביצע המלך חזקייה. הוא הוסיף כי ידוע שמעיין הגיחון מוזכר במקורות כמקווה של כוהן גדול. לכן, לדעתו, המקום היחידי שכרגע יכול להיות מקווה אלו החללים שבהם נמצאים מי המעיין. אל החללים שמחוץ למעיין, אמר בארי, הגיע לפני כמאה שנה ארכיאולוג, והוא שרטט אותם. כעת, הוא אמר, משתדלים לחפור שוב מבחוץ כדי שכשיגיעו אליהם יהיה אפשר לשפוך אור על פרשיות היסטוריות כגון אופן נביעת המים. בארי ציין כי אף על פי שבכל אתרי התיירות בארץ הייתה ירידה של כ 70 אחוזים במספר התיירים, בעיר דוד התרחש תהליך הפוך, ומספר המבקרים בה עלה בעשרות אחוזים.