"מבחנם העליון של השופטים הוא בסוגיות של טרור ובעת מלחמה, ואחריותם רבה יותר בסוגיות אלו. הם קובעים נורמות שיש להן השלכות גם לעת שלום. בטחון המדינה איננו היתר בלתי מוגבל לפגוע בזכויות הפרט, כשם שזכויות האדם אינן יכולות להצדיק בכל מצב פגיעה בביטחון. לא יושג איזון אם הביטחון או זכויות האדם יזכו להגנה מלאה".
את הדברים אמר היום (ג', 23/2) נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, הפרופ' אהרון ברק, בהרצאה שנשא בפני כשמונים שגרירים ואנשי סגל דיפלומטי, כאורח המרכזי בכנס שקיימה הכנסת בנושא מאבקן של דמוקרטיות בטרור. הפרופ' ברק הוסיף: "הדמוקרטיה מוותרת לעתים על תוספת בטחון, כדי להשיג תוספת של זכויות הפרט. במשך 28 שנותיי בביהמ"ש העליון ביקשתי להניח תשתית נורמטיבית שתעניק חירות ובטון גם יחד, כשכוכב הצפון שלי הם ערכי המוסר היהודי".
גם המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, תקף בהרצאתו את דו"ח גולדסטון ואמר כי הקביעה כי פגיעה באזרחים תוך מאמץ מלחמתי היא פשע היא טענה מופרכת. לדברי ניצן, הדו"ח הציג תמונה חלקית והתעלם מכך, שחמאס פועל מתוך מרכזי אוכלוסיה תוך הפרת החוק. ניתן אמר כי צה"ל בדק 150 תלונות על פעילות חיילי צה"ל ב'עופרת יצוקה' ללא קשר לדו"ח, רובן – ביוזמתו שלו.
בהמשך התקיים רב שיח בהנחית בהנחיית יו"ר הכנסת לשעבר, אברום בורג. השר בני בגין אמר בדיון, כי "אסור להתבלבל בין לוחם חופש לבין מי שלוחם לסילוקנו מהארץ. האמירות הנשמעות באירופה, לפיהן יש לחיזבאללה ולחמאס "זרוע מדינית" שיש מקום להידבר איתה, הן פרי בלבול המעניק יתרון לטרוריסטים. בדמשק ובטהרן הרי אין כל מחשבת מסוג זה".
עוד אמר בגין, כי הטרור רשם הישג בעצם "הכניעה הפסיכולוגית" לתכתיביו. בגין הזהיר מפני התקדים, שבו "ממשלות ישראל שינו מדרכם ושינו את מצען בשל המורא שהטילו עליהם ארגוני הטרור והסכימו להידבר איתם. בעידן הפוסט-מודרני שבו כל הנרטיבים לגיטימיים, מתאפשר גם טשטוש המושגים הזה".
ח"כ חיים אורון הצהיר, כי כשם שבעבר התקיימה הידברות עם הפת"ח על בסיס ההנחה שזנח את הטרור, כך יהיה מקום לדבר עם חמאס אם יכיר בישראל, יכיר בפתרון שתי מדינות ויקבל עליו את ההסכמים שנחתמו עם הרשות הפלסטינית.
ח"כ אריה אלדד אמר, כי גם אם חמאס משיג יעד-ביניים של הפיכת חיי האזרחים לבלתי נסבלים, ולא את מטרתו הסופית- מדינית, עלינו לראות זאת מבחינתנו כניצחונו ולמנוע זאת בכל מחיר. "ההגדרה שלנו היא הקובעת מהו ניצחון לטרור, ומבחינתנו אם ישראלים מפחדים לצאת לעבודה או לשלוח ילד לגן - הטרור משיג את שלו, וזכותנו להיאבק כדי למנוע ממנו הישג כזה". אלדד הוסיף, כי "אם מדובר בסכסוך טריטוריאלי יש רלוונטיות לגורמים המוכנים לפשרה, אבל אם אנחנו מבינים שמדובר בסכסוך בין-דתי, אין כל רלוונטיות לגורמים כאלו, כשם שאיש אינו זוכר מי בצד הערבי תמך בתכנית החלוקה ב-1947".