מחקר חדש שבוצע בקרב בני נוער תושבי יהודה ושומרון שהשתתפו במחאה נגד עקירת ישובי גוש קטיף אך לא התגוררו ביישובים העקורים, מגלה כי הם נקלעו למצוקה נפשית המתבטאת בדיכאון, פחדים והפרעות קשב וריכוז.
"הממצאים מראים כי לתהליכים המתרחשים בזירה הפוליטית השפעה גדולה על בריאותם הנפשית של בני הנוער", קבעו עורכות המחקר, ד"ר אביטל לאופר מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה, וד"ר מלי שחורי מאוניברסיטת בר אילן ומהמרכז האוניברסיטאי אריאל.
המחקר, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת "מגמות" שבהוצאת מכון סאלד, השווה בין מצבם של בני הנוער שהשתתפו במחאה נגד ההתנתקות לבין בני נוער שהתגוררו ביו"ש בעת האינתיפאדה. הוא גילה כי השפעת ההתנתקות טראומתית בהרבה.
עוד התגלה כי "המצוקה בולטת יותר בקרב בנות ובעיקר בקרב בני נוער המתגוררים ביישובים העשויים להיות מפונים בעתיד ביהודה ושומרון", כלשון החוקרות. המחקר מצא מדדים גבוהים של מצוקה שהתבטאו ביחסים בין-אישיים, דיכאון, פרנויה, חרדה, עוינות ועוד. רמת המצוקה והשבר הייתה גבוהה יותר ככל שהנשאלים היו קרובים יותר לאנשים שפונו, כך גם ככל שעמדותיהם היו ימניות יותר, ולכן חוו שבר גדול יותר בגלל כישלון מאבקם בהתנתקות.