שמאלוב ברקוביץ' הוסיפה כי אמנם "ברור שלא ניתן להורות ליהודי להיות ציוני. ואולם, כפי שפרופסור או מורה רואה את בלימודי המתמטיקה או האנגלית, כבעלי חשיבות מכרעת לעתידו המקצועית ועתידה של החברה הישראלית, כך גם עלינו לראות בחיבור הצעירים אל ערכי המולדת, נופי הארץ, המורשת וההיסטוריה היהודית בארץ ישראל כחשובים אף הם להבטחת עתיד העם היהודי בארצו".
עוד הוסיפה ואמרה: "בראייתי, המוסד האקדמי, כמו גם החינוכי, הוא יותר מפס ייצור אפרורי הדומה כשתי טיפות מים למוסדות המקבילים באירופה, ארה"ב ומדינות חבר העמים ואין לי ספק שמוסדות ההשכלה בישראל, הגבוהה, התיכונית והיסודית כאחד, חייבות להתאפיין בגישה המכבדת, מוקירה ומבכרת את הערכים הציוניים, אהבת הארץ, המסורת והעם. האתגר הקשה העומד לפנינו", לפי שמאלוב ברקוביץ' "הוא לא ההכרזה על שילובם של קורסי ציונות ויהדות בתכנית הלימודים אלא בחינת הדרכים להפיכת החינוך לערכים ואהבת הארץ לחלק בלתי נפרד מהחינוך בישראל, הזוכה לעניין, אהדה, סקרנות וחיבור של ממש בין החומר הנלמד לצעירים הלמדים אותו".