מדרשת 'אל הר המוריה' מבקשת לקיים בחול המועד פסח סיור שערים סביב חומות הר הבית. לקראת האירוע הזה מקיימת מזה זמן רב נציגת המדרשה, מיה שוקרי, מו"מ עם נציגי המשטרה כדי לתכנן את האירוע ועוד קודם לכן לקבל אישורים נדרשים לעצם קיומו. בשבוע שעבר התקיימה ישיבה שבה סוף סוף אושר הסיור, אולם הצצה אל רשימת המגבלות שהוטלו על אנשי המדרשה, ובראשן האיסור לקיים תפילות כלשהן במקום, מעלה תחושות לא נעימות.
במסמך הסיכום של הישיבה נקבע לצד מגבלות סבירות יחסית כדוגמת אזהרה מלהפריע את עבודת השוטרים שבמקום, הגבלת שעות הביקור ועוד, קיימים לא מעט איסורים נוספים. בין השאר נקבע שהאישור לקיים את הסיור חל בתנאי שלא ישתתפו בסיור למעלה מחמישה עשר איש, בתנאי שהמסיירים לא יפריעו לעוברים ולשבים ולמתפללים (אם במקרה שכחתם – היחידים שמותר להם להתפלל באזור הם המוסלמים).
עוד אוסרת המשטרה על המבקרים להגיע למתחם בית הקברות הסמוך לשער הרחמים ולבית הספר הערבי הסמוך. בנוסף דורשת המשטרה לדעת בדיוק מי הם המדריכים של הקבוצה. כמו כן נקבע שעל המדריכים חלה חובה למנוע "פרובוקציות מול האוכלוסייה המקומית" – למדריכים עצמם, כך נראה, נותר לקוות שיהיה מי שימנע את הפרובוקציות של האוכלוסייה המקומית, אבל זה כבר עניין אחר...
והיו גם סעיפים תמוהים יותר כמו האיסור על המדריכים להעביר את ההדרכה במהלך הביקור בישיבה אלא רק בעמידה. אגב, מסתבר שנושא הישיבה רגיש מאוד עבוד המשטרה באזור הר הבית שכן סעיף נוסף מחריף את הנקודה הזו וקובע ש"לא תותר ישיבה על שרפרפים או אמצעי אחר".
סעיף נוסף נוגע לשער הכותנה. שם אסור למבקרים להתקרב אל מעבר למרחק של שני מטרים ממדרגות העלייה לשער.
וכאמור, אם לא די באלה נוסף גם הסעיף ולפיו "לא יתקיימו תפילות קבוצתיות או של יחידים במבוא בכל שעה".
את מסמך ההגבלות והמגבלות חותמת קביעה ולפיה "רשאית המשטרה לבטל את הסיור בכל רגע נתון בכפוף להערכת מצב או אירועים בשטח".
לנוכח ים המגבלות שהועלו על הנייר וששוגרו לנציגת המדרשה, שגרה מיה שוקרי מצידה מכתב לקצין אג"מ במרחב דוד עמו ניהלה את המו"מ לקראת הסיור ובו ביקשה הבהרות והעלתה טענות.
בין השאר כתבה שוקרי לקצין:
על האיסור לקיום תפילות היא מציינת כי מדובר ב"איסור גורף" ומוסיפה ש"הטעם לכך אינו ברור, במיוחד כשמדובר בתפילה במקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים של העם היהודי".
עוד הוסיפה וציינה שוקרי "כי איסור זה איננו משקף את הקבוע בסטטוס קוו ובהחלטת הממשלה בעניין תפילות בהר-הבית, לפיהם האיסור להתפלל קיים רק בנוגע לרחבת הר הבית, ואילו בסמוך לשערים, מורשים יהודים להתפלל, כך למשל באירוע סיבוב השערים המתקיים בכל ערב ראש-חודש, וגם באופן קבוע בערבי שבתות. לאור כל זאת, אבקשך לפרט את הטעם לקביעת איסור גורף שכזה, בצירוף הבסיס החוקי עליו מסתמך האיסור, או לחלופין להגביל איסור זה".
גם את הסעיף האחרון המאפשר למשטרה לבטל את הסיור על פי הערכותיה בכל רגע נתון לא מוכנה שוקרי לקבל, והיא מבקשת הבהרות ופירוט של "הנסיבות בגינן עלול סיור להתבטל". היא גם מוסיפה שההיגיון מחייב הודעה מוקדמת שתימסר לפחות שלושה ימים קודם הסיור "זאת, למען הסדר הטוב, וכן על-מנת למנוע נזק כספי ועוגמת נפש מיותרת למדרשה ולתיירים".
שוקרי מקווה לקבל תשובות לשאלות נוספות כמו מה זה בדיוק פרובוקציה? "על-מנת שימנעו אי-הבנות בעניין", ואולם הסוגיה המטרידה אותה ביותר היא סוגיית התפילה: "לא יתכן שיהודים עומדים בהמשכו של הכותל המערבי , מול שער פתוח של הר הבית ומקיימים מצוות ראיה בחול המועד פסח , של ראית מקום המקדש , ולהראות לפני ה' , ולא יכולים להתפלל כלל. כמובן את הראיה הם יעשו כאשר המשטרה מוודאת שהם רחוקים מההר שבו בית ה' - מול מחסום של המשטרה שמונע מיהודים לעבור ולמוסלמים ודאות הכניסה היא ייהרג ובל יעבר".
לפי שעה שוקרי ואנשי המדרשה לא מתכוונים לוותר על התפילה במקום. "אנחנו לא מוותרים. נפתח במאבק מתוקשר על לב הציבור בו ייטלו חלק אנשים בעלי רקע בטחוני, משפטנים, ארכיאולוגים, אישי ציבור, חברי כנסת, שרים ומזרחנים. הרבה מהם כבר הסכימו בעבר להגיע והביעו תמיכה במאבקנו", היא מספרת מוסיפה: "הבשורה הטובה בכל העניין הזה היא שבמאבק הזה אין שמאל וימין - כולם לא מבינים את המשטרה. הועד נגד הרס עתיקות מורכב מאנשי שמאל קיצוני ויחד הם פעלו ופועלים לעליית יהודים להר הבית. בדיוני הועדות בכנסת גם חברי כנסת מהצד השמאלי הביעו תרעומת רבה כאשר נמנעה עלית יהודים להר".
במסמך הסיכום של הישיבה נקבע לצד מגבלות סבירות יחסית כדוגמת אזהרה מלהפריע את עבודת השוטרים שבמקום, הגבלת שעות הביקור ועוד, קיימים לא מעט איסורים נוספים. בין השאר נקבע שהאישור לקיים את הסיור חל בתנאי שלא ישתתפו בסיור למעלה מחמישה עשר איש, בתנאי שהמסיירים לא יפריעו לעוברים ולשבים ולמתפללים (אם במקרה שכחתם – היחידים שמותר להם להתפלל באזור הם המוסלמים).
עוד אוסרת המשטרה על המבקרים להגיע למתחם בית הקברות הסמוך לשער הרחמים ולבית הספר הערבי הסמוך. בנוסף דורשת המשטרה לדעת בדיוק מי הם המדריכים של הקבוצה. כמו כן נקבע שעל המדריכים חלה חובה למנוע "פרובוקציות מול האוכלוסייה המקומית" – למדריכים עצמם, כך נראה, נותר לקוות שיהיה מי שימנע את הפרובוקציות של האוכלוסייה המקומית, אבל זה כבר עניין אחר...
והיו גם סעיפים תמוהים יותר כמו האיסור על המדריכים להעביר את ההדרכה במהלך הביקור בישיבה אלא רק בעמידה. אגב, מסתבר שנושא הישיבה רגיש מאוד עבוד המשטרה באזור הר הבית שכן סעיף נוסף מחריף את הנקודה הזו וקובע ש"לא תותר ישיבה על שרפרפים או אמצעי אחר".
סעיף נוסף נוגע לשער הכותנה. שם אסור למבקרים להתקרב אל מעבר למרחק של שני מטרים ממדרגות העלייה לשער.
וכאמור, אם לא די באלה נוסף גם הסעיף ולפיו "לא יתקיימו תפילות קבוצתיות או של יחידים במבוא בכל שעה".
את מסמך ההגבלות והמגבלות חותמת קביעה ולפיה "רשאית המשטרה לבטל את הסיור בכל רגע נתון בכפוף להערכת מצב או אירועים בשטח".
לנוכח ים המגבלות שהועלו על הנייר וששוגרו לנציגת המדרשה, שגרה מיה שוקרי מצידה מכתב לקצין אג"מ במרחב דוד עמו ניהלה את המו"מ לקראת הסיור ובו ביקשה הבהרות והעלתה טענות.
בין השאר כתבה שוקרי לקצין:
על האיסור לקיום תפילות היא מציינת כי מדובר ב"איסור גורף" ומוסיפה ש"הטעם לכך אינו ברור, במיוחד כשמדובר בתפילה במקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים של העם היהודי".
עוד הוסיפה וציינה שוקרי "כי איסור זה איננו משקף את הקבוע בסטטוס קוו ובהחלטת הממשלה בעניין תפילות בהר-הבית, לפיהם האיסור להתפלל קיים רק בנוגע לרחבת הר הבית, ואילו בסמוך לשערים, מורשים יהודים להתפלל, כך למשל באירוע סיבוב השערים המתקיים בכל ערב ראש-חודש, וגם באופן קבוע בערבי שבתות. לאור כל זאת, אבקשך לפרט את הטעם לקביעת איסור גורף שכזה, בצירוף הבסיס החוקי עליו מסתמך האיסור, או לחלופין להגביל איסור זה".
גם את הסעיף האחרון המאפשר למשטרה לבטל את הסיור על פי הערכותיה בכל רגע נתון לא מוכנה שוקרי לקבל, והיא מבקשת הבהרות ופירוט של "הנסיבות בגינן עלול סיור להתבטל". היא גם מוסיפה שההיגיון מחייב הודעה מוקדמת שתימסר לפחות שלושה ימים קודם הסיור "זאת, למען הסדר הטוב, וכן על-מנת למנוע נזק כספי ועוגמת נפש מיותרת למדרשה ולתיירים".
שוקרי מקווה לקבל תשובות לשאלות נוספות כמו מה זה בדיוק פרובוקציה? "על-מנת שימנעו אי-הבנות בעניין", ואולם הסוגיה המטרידה אותה ביותר היא סוגיית התפילה: "לא יתכן שיהודים עומדים בהמשכו של הכותל המערבי , מול שער פתוח של הר הבית ומקיימים מצוות ראיה בחול המועד פסח , של ראית מקום המקדש , ולהראות לפני ה' , ולא יכולים להתפלל כלל. כמובן את הראיה הם יעשו כאשר המשטרה מוודאת שהם רחוקים מההר שבו בית ה' - מול מחסום של המשטרה שמונע מיהודים לעבור ולמוסלמים ודאות הכניסה היא ייהרג ובל יעבר".
לפי שעה שוקרי ואנשי המדרשה לא מתכוונים לוותר על התפילה במקום. "אנחנו לא מוותרים. נפתח במאבק מתוקשר על לב הציבור בו ייטלו חלק אנשים בעלי רקע בטחוני, משפטנים, ארכיאולוגים, אישי ציבור, חברי כנסת, שרים ומזרחנים. הרבה מהם כבר הסכימו בעבר להגיע והביעו תמיכה במאבקנו", היא מספרת מוסיפה: "הבשורה הטובה בכל העניין הזה היא שבמאבק הזה אין שמאל וימין - כולם לא מבינים את המשטרה. הועד נגד הרס עתיקות מורכב מאנשי שמאל קיצוני ויחד הם פעלו ופועלים לעליית יהודים להר הבית. בדיוני הועדות בכנסת גם חברי כנסת מהצד השמאלי הביעו תרעומת רבה כאשר נמנעה עלית יהודים להר".