ארגוני זכויות האדם הישראליים, הפלסטיניים והבינלאומיים חוזרים ומאשימים את ישראל ב"סגר חונק" על רצועת עזה הפוגע קשות באוכלוסיה ומונע ממנה אספקה של מוצרי מזון בסיסיים חומרי גלם לבניה. המצב הכלכלי ברצועת עזה שונה, כך מסתבר, מהמציאות שמתארים ארגוני זכויות האדם. התקשורת הפלסטינית מדווחת (25 בפברואר 2010) דווקא על ירידה במחיר מוצרי הבניה בחודשיים האחרונים ועל עליה בפעילות ענף הבניה.
פריד זקות, מנכ"ל התאחדות הבניה, אומר בראיון לעיתון הפלסטיני "אל-איאם", כי בעלי המנהרות ברפיח בגבול עם מצרים מצמצמים לאחרונה את העברת מוצרי צריכה וסחורות לאור ההיצף בסחורות אלה בשווקים ברצועת עזה והם פונים להגדיל את הייבוא של מלט וברזל. מגמה זו הביא לדבריו לירידה של מחיר המלט והברזל בשווקים המקומיים. הוא הוסיף, כי קרוב לשליש מהפעילות בענף הבניה, כולל ייצור בלוקים, מרצפות ובטון חזרה לתיקנה בחודשיים האחרונים.
עוד ציין זקות, כי מחיר טון של מלט עומד כיום על 800 ש"ח, לעומת 1,200 ש"ח לפני כחודשיים ויותר מ- 3,000 ש"ח לפני יותר משנה. הגיאות המחודשת בענף הבניה הביאה לעליה של 25% במספר המעוסקים בענף.
הגידול בייבוא ממצרים דרך מנהרות רפיח הביא למצב בו חלק מהמנהרות נסגר בשל היצף הסחורות המיובאות בשווקים ברצועת עזה. "אבו אחמד", אחד מבעלי מנהרות בגבול עם מצרים, אמר בהקשר זה, כי בעלי המנהרות מנסים בעת למכור אותן במחיר זול לאחר שההכנסה מהפעלתן ירדה מ- 7,000 דולר לטון סחורות ל-100 דולר בלבד לטון סחורות. עוד הוסיף, כי מספר המנהרות הצטצמם ל- 200 בלבד לאחר שבשיאן פעלו 1,200 מנהרות וכי מספר העובדים בהן ירד משמעותית מ- 12,000 לאלף בלבד.