שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון כהן, הרשיע שלושה נערים בדקירתו ותקיפתו של נער אחר, במרכז העיר ירושלים, בשעה בה היו אמורים לשהות במעצר בית.
במשפטם טענו עורכי דינם של השלושה, כי הם כלל לא היו אלו אשר ביצעו את הדקירה והתקיפה, ובסיכומו של דבר הודו אך ורק בהפרת מעצר הבית בו היו אמורים לשהות.
השופט דחה את טענותיהם, תוך שהוא סוקר בהרחבה את עדויותיהם של העדים השונים, ומעיר כי, "חלק מהעדים התכחשו להודעות שמסרו במשטרה, חלק הוכרזו "עד עוין", חלק טענו כי אינם זוכרים וניכר היה, כי חלק מעדי התביעה חוששים מאוד מהנאשמים ובהתאם לכך ביקשו לרצותם בדרכים שונות".
במהלך סקירת העדויות שנשמעו במשפט ציין השופט, כי חלק מהעדים אף שיקרו במצח נחושה, תוך שעדויותיםהם "מעלות גיחוך מוחלט", כדבריו.
עם זאת, מתח השופט ביקורת מסויימת על חקירת המשטרה בתיק, אולם קבע כי "אין בכל הפגמים עליהם הצביעו הסנגורים ואשר אני מודע להם, כדי להועיל לנאשמים והתביעה הוכיחה כדבעי כי הנאשמים ביצעו את העבירות שיוחסו להם בכתב האישום".
השופט קיבל כאמור את גרסתה של המשטרה, הרשיע את השלושה בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין, ושניים מהם אף בעבירות של הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.