ארגון "בני ברית" פרסם את הדו"ח השנתי שלו על האנטישמיות בקנדה. מהדו"ח עולה, כי בשנת 2009 נרשמו 1,200 אירועים אנטישמיים, ומדובר בעליה של 11% לעומת אירועי האנטישמיות בשנה הקודמת. מכלל המקרים 884 היו התנכלויות ליהודים, 348 מקרים של ונדליזם ו-32 אירועים אלימים (עליה של 100% לעומת 2008). מספר הדיווחים הכולל על אירועים אנטישמיים באזור טורונטו רבתי ירד קמעא, ואילו במונטריאול הייתה נסיקה ובשאר האזורים נרשמה עליה מתונה.
ניתוח בחתך אזורי מלמד, כי מרבית האירועים האנטישמיים (672) אירעו באונטריו, מתוכם 479 בטורונטו רבתי, 71 באוטווה ו- 122 בשאר הפרובינציה. מספר האירועים האנטישמיים בטורונטו רבתי ירד ב-11% לעומת השנה הקודמת, ולעומת זאת דווח על עליה של 14.5% במסר האירועים באוטווה ו- 48.8% בשאר אזורי הפרובינציה. כשליש מהאירועים האנטישמיים (373) היו בקוויבק, ונתון זה מהווה עליה של 52.5% לעומת 2008. העליה המשמעותית ביותר נרשמה במונטריאול, בה היו 319 אירועים והדבר משקף עליה של 58.7%. עיקר העליה במספר האירועים האנטישמיים חלה בתקופה שלאחר מבצע עופרת יצוקה.
מחקר שנערך ע"י COMPASS מלמד, כי הקהילה היהודית בקנדה מוטרדת מאוד מעליית ההשפעה של האסלאם הרדיקלי המזהה את היהודים כ"אויב, וכן מהאיומים על הביטחון של המוסדות היהודיים ובתי הכנסת ומהפעילויות האנטי ישראליות דוגמת שבוע האפרטהייד.
פרנק דיאמנט, סגן נשיא ארגון בני ברית, אומר בראיון ל- www.shalomlife.com, כי הפעילות האנטי ישראלית של ארגוני הסטודנטים בקנדה שמרה על אווירה עוינת שיצרה קרקע להמשך האירועים האנטישמיים גם מספר חודשים לאחר סיום המלחמה בעזה. במהלך חגי חודש אלול היו עשרה אירועים של תקיפת בתי כנסת, מהם ארבעה בקוויבק. דיאמנט ציין, כי הפרסום שהופץ במסגדים ולפיו ישראל גנבה איברים של 25,000 ילדים אוקיראנים היה בגדר עלילת דם אשר לא טופלה כנדרש ע"י העיתונות הקנדית.