החברה להגנת הטבע וקבוצת ארגוני סביבה עתרו לבג"ץ נגד ראש הממשלה והמהירות בה הוא מבקש לקדם את רפורמת הבינוי שלו. לטענתם "הליך קידום החוק מהווה פגיעה קשה בזכותו של הציבור. ההתנהלות הבעייתית של הממשלה משקפת מראית עין בלבד של דמוקרטיה והיא בלתי סבירה באופן קיצוני".
בעתירה מבקשים נציגי הארגונים מבית המשפט שיוציא צו על תנאי שיורה לממשלה לא לקיים דיון בממשלה בנושא הרפורמה וכן שיורה לממשלה להאריך את משך הזמן שניתן להגיש בו השגות והערות לרפורמה, ל – 90 יום, לאור מורכבותו וחשיבותו של החוק החדש.
על פי העתירה, הצעת החוק - הכוללת 241 עמודים, 585 סעיפים וארבע תוספות לחוק, וכן 96 עמודים של דברי הסבר, צפויה להביא לשורה ארוכה של שינויים, חלקם מהפכניים, בהסדרים בחוק התכנון והבנייה הקיים. למרות זאת, ועל אף שמימושה של הצעת החוק, כלשונה, עלול להוות פגיעה קשה ביותר באינטרסים הסביבתיים והחברתיים של הציבור, אותם מייצגים העותרים, פרסום טיוטת החוק הוגבל ל - 21 יום בלבד. "לשם התנגדות רגילה לתוכנית, קובע החוק פרק זמן של 60 יום, מכאן שלשם תגובה לחוק כה עצום בהיקפיו ובמשמעויותיו, נדרש זמן מינימאלי של 90 יום", נכתב בעתירה. "פרק זמן של 21 יום בלבד איננו סביר, איננו הגיוני או הגון והוא משקף מראית עין של הליך דמוקרטי של קיום היוועצות. פרסום החוק ל – 21 יום בלבד מהווה פגיעה קשה בזכותו של הציבור לטיעון ושימוע. מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני".
לכן, נכתב בעתירה, "לאור ההתנהלות הבעייתית של הממשלה במקרה זה, יש להבטיח מתן אפשרות לתגובה רצינית ומעמיקה של משרדי ממשלה, של גורמים ציבוריים הנוגעים בדבר ושל הציבור, להצעות החוק השונות".
חיה ארז, מהמחלקה המשפטית של החברה להגנת הטבע, פרסה ביומן ערוץ 7 את עיקרי התנגדותם של הארגונים למהלך. לדבריה גם אם רוצה ראש הממשלה לקדם מהלכים במהירות כדי להחל בתנופת בנייה הרי שיש לעשות זאת מתוך שיקול דעת ובחינת מכלול הסוגיות הנוגעות למהלך. "לא מדובר בסגירת מרפסת באופן קל יותר. לא זה העניין המהפכני. מדובר בשינוי טוטאלי של מדרג התכנון, שמורות הטבע, ערים חדשות, שטחים ירוקים, שינוי של כל ועדות הבנייה ועוד. לבחינת תכנית כזו דרוש זמן", אומרת ארז.
עוד מזכירה ארז את השינוי שתוכנן בעבר בחוקי הבניה ועליו עמלו כשנתיים ובהם מאות שעות דיונים ואילו במקרה זה בתוך חצי שנה בלבד הורכבה ההצעה. "הקציבו לכך 21 יום שזה לא מספיק", שבה ואומרת ארז: "זכותו של ראש הממשלה להחליט על הליך מהיר, אבל הוא צריך להיות סביר. יש כאן מכלול אינטרסים נוגדים – הציבור רוצה איכות סביבה, הקבלנים רוצים לבנות, המדינה רוצה פיזור אוכלוסיה וכו'. צריך לבחון הכול לפני שמחליטים על שינוי האיזון. אם יחליטו עכשיו משהו ואח"כ יתברר שזו הייתה טעות יהיה אפשר לבטל? לא תמיד זה אפשרי", היא אומרת.
יצוין כי התאריך הראשוני שניתן לערעור על התכנית, בתום עשרים ואחד יום, אמור להסתיים כבר בימים הקרובים, ועל כן הורה שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, למדינה להשיב בתוך ארבעה ימים לדרישת הארגונים.