רשת בינלאומית של מכוני מחקר, המיוצגת בישראל על ידי "מכון ירושלים לחקר שווקים", פרסמה היום את המדד הבינלאומי לזכויות קניין לשנת 2010. ישראל דורגה מספר 36 מתוך 125 מדינות במדד השמירה על זכויות קניין, ירידה ממקום ה-30 אליו הגיעה ישראל בשנת 2009.
המדד בוחן 11 גורמים המשפיעים על זכויות רכוש וקניין אינטלקטואלי, יציבות פוליטית, עצמאות מערכת המשפט, שחיתות, הגישה לאשראי ועוד. בעוד שרמת השחיתות בישראל ירדה מעט, גישת הציבור הרחב לאשראי ירדה גם היא. נחמה פורתא: ישראל דורגה בראש מדינות המזרח התיכון, להוציא קטר וקפריסין.
פינלנד דורגה מספר 1, ואחריה דנמרק ושוודיה, לעומת בנגלדש שהייתה אחרונה במדד. לאורך השנים, מדינות אשר שומרות על זכויות הקניין של אזרחיהן זוכות גם ליותר רווחה כלכלית. 20% מהמדינות המדורגות בראש הרשימה זוכות להכנסה לנפש שהיא גבוהה פי 8 מ-20% המדינות שבתחתית הרשימה. כמו כן, מדינות השומרות על זכויות הקניין זוכות ליותר השקעות זרות, וגם מצליחות יותר לבער עוני.
הכלכלן, הרננדו דה סוטו, כותב בהקדמה לדו"ח 2010, ש"המדד מראה שוב את הקשר ההדוק בין המדינות הנהנות משגשוג כלכלי ומדינות בעלות מערכות זכויות קניין חסונות...". ואילו קורין סאור, מנהלת "מכון ירושלים לחקר שווקים", אומרת עם פרסום המדד שכל נקודה במדד שווה ערך ל-7694 דולרים בהכנסה לנפש. אם ישראל תעלה רק בחצי נקודה ותגיע לרמה של ספרד, אפשר להסיק שכל אזרח ירוויח מהסביבה הידידותית יותר לזכויות קניין כ-14000 ₪ לשנה".
לעומת דברים אלה טוען הכלכלן שלמה פיוטרקובסקי כי "האמירה לפיה שיפור מצב זכויות הקניין יגרום לשיפור המצב הכלכלי נופלת בפח המוכר של בלבול בין קשר לסיבתיות. מציאת התאמה סטטיסטית אשר יוצרת קשר ישר (או הפוך) בין שני נתונים אינה מוכיחה עדיין שהאחד הוא סיבתו של השני".
ובהתייחס למחקר הנוכח אומר פיוטרקוסבקי כי "ניתן לשער כי שורה נוספת של הבדלים בין המדינות שנזכרו יכולה גם היא להיות הגורם לפערי רמת החיים והכנסה העצומים שנמצאו במחקר".