הרס בית בגוש קטיף
הרס בית בגוש קטיףפלאש 90

בארגון 'מטות ערים' תוהים כיצד זה כאשר מדובר בפינוי משפחות ערביות מבתים בלתי חוקיים בשכונת שייח' ג'ארח ניתן להתבטא בתקשורת במונח 'גירוש' בעוד כאשר דובר על גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון קבע בג"ץ כי השימוש במינוח זה נגוע בפוליטיזציה.

סוזי דים, דוברת הארגון, שיגרה מכתב לנציב תלונות הציבור ברשות השידור ובו כתבה: "שמעתי חדשות השעה 23:00 זה עתה (מוצ"ש). דווח  בין השאר על מחאה כלשהי בגין "גירוש" (כלשון הקריין שלכם) של תושבים ערביים משכונה מסוימת בירושלים. התפלאתי לשמוע את המונח הזה בפי הקריינית שלכם, מפני שזכורה לי עמדתכם,  שעקירה כפויה על רקע אתני של אלפים מתושבי גוש קטיף, לא יכולה להיקרא גירוש כי המונח הוא פוליטי".

כדי להזכיר נשכחות ולהוכיח את דבריה השתמשה בציטוט מתוך דיווח באוקטובר האחרון על קביעת בג"ץ שדחה עתירה שהוגשה על ידי המטה להצלת העם והארץ שדרש להורות לרשות השנייה ולרשות השידור לשדר פרסומות בהן נכללה המילה 'גירוש' בהתייחס לגוש קטיף. כזכור, מדובר היה בפרויקט הדלקת נרות זיכרון לזכר החבל שנעקר.

ההתנגדות לשידור הפרסומת נומקה ברשות השידור וברשות השנייה בהיותה כוללת ביטוי פוליטי והציעו להחליפה במינוי 'עקירה' או 'פינוי'. העותרים טענו שהמונח גירוש מתאר עובדה העומדת גם בסטנדרט החוק הבינלאומי, אולם בג"ץ דחה את העתירה כזכור. בתשובתו קבע השופט רובינשטיין כי לא די בהחלפת המינוח ל'עקירה' שכן מדובר במילה המבטאת את המוטיב המרכזי העומד בבסיס המחלוקת הפוליטית סביב "קיצו של גוש קטיף", כלשונו.

כיוון שכך, קבע רובינשטיין בהכרעתו כי "דבר לנו איפוא עם ביטוי טעון שבשדה שנוי במחלוקת, והעותרת אינה חולקת על כך. על כן הנושא בא בגדרי האיסור שבכללים עליהם אמונות שתי הרשויות".

לנוכח קביעה זו מהעבר, שואלת דים במכתבה לנציב תלונות הציבור: "אי לכך לא היה ברור, מדוע היום בערב, אותו ביטוי עצמו לא נחשב פוליטי. אשמח אם תבהירו נקודה זו. נא לשגר עותקים מתשובתכם גם לאגודת  "זכות הציבור לדעת" שאמונה מזה מספר שנים על ביקורת התקשורת בארץ, וכן לרב וולפה מ"המטה להצלת העם והארץ" שנפגע רבות מהחלטתכם הקודמת באשר לאי-שימוש במונח גירוש".

השאלה בהחלט מעניינת. נראה אם גם התשובה תהיה כזו.