שופט בימ"ש השלום בחיפה זאיד פלאח גזר תשעה חודשי מאסר על תושב עוספיה, האני אבו רוקון, יליד 1967 שאיים על שופטת כי יהרוג אותה, באמצעות המענה הקולי של פלאפון השייך לבנה והורשע בעבירות איומים והטרדה.
בנוסף נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס ע"ס 3,000 ש"ח. הנאשם איים על חייה כדי לזכות בהארכת עבודתו.
בשל חשש לפגיעה בחייה של השופטת רמה לאופר-חסון, שופטת בית משפט השלום בקריות, איבטח אותה הנאשם , מטעם חברת "יהלום שירותי שמירה ואבטחה" במהלך החודשים יוני-יולי 2009. לבקשת הנאשם, מסרה לו השופטת את מספר הפלאפון הרשום על שם בעלה, ושהיה באותה העת בשימוש בנה.
ביום 13.9.09, התקשר הנאשם לשופטת, באמצעות טלפון ציבורי בדלית אל כרמל, ומשענה לו הבן, אמר הנאשם מספר פעמים את המילים "גברת לאופר", ומשהשיב הבן שאינו שומע, ניתק הנאשם את השיחה. כדקה לאחר מכן, התקשר שוב לאותו מספר פלאפון, ומשלא נענה השאיר הודעה במענה הקולי, בזו הלשון: "גברת לאופר, אנחנו נהרוג אותך בקרוב, אנחנו אני מבטיח לך שנהרוג אותך". בכך קיווה הנאשם, כדבריו, שימשיך לאבטח את השופטת, לאחר שהודע לו שעבודתו מופסקת בשל התפוגגות החשש לפגיעה בחייה.
השופט פלאח ציין כי איום על אדם הינו חמור, ואיום על נושאי משרות ציבוריות, בין אם מדובר בשופט ובין אם מדובר בקצין משטרה, צבא, נבחר ציבור וכו' – רק בשל תפקידו, הינו חמור שבעתיים. כל איום על עובד ציבור, רק בשל היותו כך, מהווה מעשה חמור, העלול לערער את רצונו החופשי בביצוע תפקידו, ובכך לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי עליו מושתתת מדינה מתוקנת ומערבית, כמדינת ישראל.
בשל החשש לחיי השופטת, הוחלט על הצבת מאבטח צמוד, עד חלוף זעם. הנאשם היה אותו מאבטח צמוד, שעבד במשמרות יחד עם מאבטח נוסף. עבודתו היומיומית של שופט רוויה במתחים, ועל השופט לנטרל מתחים אלה בכדי לבצע את עבודת הקודש עליה הוא אמון, ללא כל הפרעה. השופטת לאופר המשיכה בעבודתה כרגיל, על אף החשש לחייה, כאשר הנאשם סייע בעדה מתוקף היותו מאבטחה. עם חלוף הימים, הוסר החשש מהשופטת, לשמחת הכל, והנאשם סיים את עבודתו, שהשופט העריך כי בוצעה על הצד הטוב ביותר, ולראייה השופטת בטחה בו עד כדי כך שמסרה לו את מספר הפלאפון האישי של בני ביתה. עבודתו הטובה של הנאשם הפכה לעבודה רעה, עת שקל בינו ובין עצמו, והגיע למסקנה שבכדי להמשיך באבטחת השופטת, יש להותיר את החשש לחייה על כנו.
עוד הוסיף השופט פלאח כי הדרך בה פעל הנאשם, מלמדת על התכנון והשקדנות שבמעשיו, תוך רמיסת פרטיותה של השופטת, וחוסר האכפתיות שלו כלפי תחושותיה ותחושות בני ביתה, מעצם היותה נתונה תחת איום. הנאשם שם ללעג ולקלס את עקרון העצמאות השיפוטית, ותחת זאת בחר להציג מצג שווא, לפיו החשש לחיי השופטת נמשך, והכל בכדי לזכות בעבודה .
השופט פלאח הבהיר כי לאחרונה עדים אנו לשרשרת של איומים המופנים כלפי שופטים בפרט, ואנשי ציבור בכלל וכי לצערו הרב, חלק מהאיומים אף מתממשים, בדמות מעשי אלימות כלפי האוכלוסיות הנ"ל, עד כדי השלכת חפצים וגרימת נזקים למכוניות ולעיתים אף אלימות פיזית כלפי המאויימים. אלימות מילולית עלולה לעיתים להיות חמורה לא פחות מאלימות פיזית, וזאת בשל ליבוי היצרים הטמון בה, ושעלול הוא ליפול על אוזניים קשובות ונתונות לשכנוע.
השופט ציין כי הנאשם ניצל את האימון שניתן בו הן ע"י מעסיקיו, הן ע"י מערכת אכיפת החוק והן ע"י השופטת, ובחר להפר אימון זה ולהכניס את השופטת למצב מדומה של קיום חשש לחייה, והכל בכדי שהוא עצמו יזכה לעבודה, ויאבטח את השופטת. הקלה עם הנאשם עלולה להביא להסלמת ההתנהגות האסורה, עד כדי שבעתיד יסברו אנשים שמותר להם לפגוע בשופטים ובאנשי ציבור אחרים, והכל בכדי לזכות בטובות הנאה עבור עצמם.
השופט פלאח הבהיר כי נתן דעתו לכל השקולים לקולא שהובאו בעניינו של הנאשם – הודאתו המיידית, חרטתו, תסקיר שירות המבחן וההמלצה הכלולה בו, דברי עדי האופי והמסמכים שהוגשו, תקופת מעצרו ומעצר הבית בו הוא שוהה מאז שחרורו - ואולם אין בכל אלה בכדי להטות את הכף לטובת הימנעות מהטלת מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח.
יחד עם האמור התייחס השופט לכך שעברו של הנאשם אינו מכביד, כי המאסר המוטל עליו יהא הראשון עבורו , את תקופת מעצרו משך כחדשיים, ואת העובדה שמאז שחרורו ועד היום הוא שוהה בתנאי מעצר בית מלאים.