ועדת החינוך לא הצביעה היום על "חוק הפרוות" משום שהרבנות הראשית לישראל, שהתבקשה על ידי הוועדה להכין רשימה מפורטת של הפריטים לצרכי דת העשויים מפרווה, לא הכינה רשימה כזו, כך הסביר יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב. רשימת הפריטים אמורה להתווסף כתוספת לחוק ולאפשר פיקוח ואכיפה.
בנוסף התגלעה מחלוקת בין ועדת השרים לחקיקה שביקשה להרחיב את החוק המקורי, שעסק רק בחתולים וכלבים, לבין נציגי יהדות התורה בוועדת החינוך. יו"ר הוועדה זבולון אורלב מתכוון להעלות את הסוגיה לדיון בהנהלת הקואליציה שתתבקש לגבש עמדה אם להעניק לחברי הקואליציה חופש הצבעה או שחברי הקואליציה יהיו מחויבים להחלטת וועדת השרים לחקיקה.
ח"כ הרב מוזס מיהדות התורה טען שמאז עלה נושא החוק לדיון ציבורי, שטף את התקשורת גל עכור של מאמרי שיטנה כנגד החרדים. "אף חיה לא נהרגה בשביל שטריימל. זו תעשייה שמיועדת לעשירי העולם וחלק מזערי ממנה הולך לשטריימלים, אבל כולם פתאום מתלוננים שרק לחרדים מותר לייבא פרוות. את זה שגם חה"כ ניצן הורביץ ממרצ מצדד בהחרגת החרדים, זה לא הובא באינטרנט. שם מעדיפים לכתוב על 'הקרב על הזנב'. אל תאסרו ולא תצטרכו להחריג אותנו". מוזס טען גם שמשפטנים סבורים שהחוק לא יעמוד במבחן בג"צ, ובנוסף הוא פותח פתח לשרלטנות כשיבואן יוכל לומר, על כל פרווה, שהוא מתכוון להכין ממנה שטריימלך.
ח"כ יואל חסון אמר, כי "זו הזדמנות להוביל הצעת חוק שיכולה לחולל מהפכה. היום אין צורך ללבוש מעיל פרווה. ניתן לייצר הכל מתחליפים. ניתן ללכת על הנוסח המקורי של יוזמת החוק רונית תירוש, העוסק בכלבים וחתולים בלבד, אבל זה יהיה פספוס אדיר של החוק. "בגללכם החוק לא יעבור" הטיח בח"כ הרב מוזס ובח"כ אורי מכלב מיהדות התורה, וח"כ מוזס השיב לו: "אתה תחריג אותנו בארץ, ובחו"ל ירדפו אחרי לובשי השטריימל, ויגידו להם שהם אחראים להרג בעל חיים. גם אנחנו בעלי חיים, אמנם על שניים, אבל חיים".
יו"ר הוועדה, זבולון אורלב, סיכם את הקשיים שעדיין יש לפתור בטרם תאושר הצעת החוק – בעיית הפיקוח והאכיפה, כשרוב הפרוות המיובאות לארץ הן לצרכי דת, והפקחים צריכים להבחין בין פרוות שלצרכי דת לשאינן כאלה. בעיה נוספת שהעלה הרב הראשי יונה מצגר, לפיה ארגונים הפעילים למען זכויות בעלי חיים עלולות לעשות שימוש בחוק ולפתוח מחדש את סוגיית השחיטה הכשירה באירופה.
לשאלתו של אורלב כמה פקחים עומדים לרשות משרד החקלאות לנושא, נאמר שמדובר ב70 פקחי המשרד, ובנוסף מפקחים של הרשויות המקומיות, שאמורים לפקח לפי חוק צער בעלי חיים.