פרוכת נפוליאון חוזרת לבית הכנסת ה"חורבה"

פרוכת נפוליאון נחשבה לאבודה במשך שנים רבות. בשבוע הבא תוצג בחנוכת בית הכנסת ה"חורבה" ברובע היהודי.

אורנית עצר , כ"ה באדר תש"ע

פרוכת נפוליאון חוזרת לבית הכנסת ה"חורבה"-ערוץ 7
פרוכת נפוליאון בחורבה לקראת חנוכתה
צילום: גידי אבינערי, עבור החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי

פרוכת נפוליאון שתועדה ע"י רבים ממתפללי ה"חורבה" עד למלחמת העצמאות, נחשבה לאבודה במשך שנים רבות. ההנחה הייתה שהפרוכת נשדדה או נשרפה עם חורבן החורבה בשנת תש"ח, 1948.

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע הצליחה לחבר בין האגדה למציאות – ולחשוף את הפרוכת במוזיאון חיפה.הפרוכת הופקדה בשנת 1959 ע"י בעליה האחרונים מר ישעיהו לוריא (1970-1887) במוזיאון לאתנולוגיה ולפולקלור בחיפה (היום מוזיאון חיפה), על מנת שתישמר מהתפוררות. הפרוכת מושאלת ע"י מוזיאון חיפה לתצוגה באירועי פתיחת בית הכנסת החורבה (בין ה-15.3.2010 - 18.3.2010).

לאור הגילוי והסמיכות לחנוכת ה"חורבה", החליטו מנכ"ל החברה, נסים ארזי, ומנכ"ל מוזיאון חיפה, מר נסים טל, כי הפרוכת תוצג ב"חורבה" במהלך אירועי חנוכת הבית. עבור אנשי היישוב הישן זוהי התרגשות גדולה מאין כמוה: חפציה האבודים של ה"חורבה" מתגלים ומתקבצים בתיזמון מושלם לפאר ולרומם את בית הכנסת שנחשב למרכז הדתי והלאומי החשוב ביותר עד לתש"ח, 1948, המבנה הראשון שתוכנן והוקם לגובה כבית כנסת בירושלים מאז חורבן בית שני, כשהוא מתנשא מעל לכל מבני העיר העתיקה.

לסיפור פרוכת נפוליאון שלוש גרסאות שונות לפחות, אחת מהן עובדה ע"י הסופר חיים באר, צאצא של משפחת לוריא ממוהליב, בעלת הפרוכת המקורית.בני המשפחה מסרו עדויות לגבי הפרוכת לפרופ' דב נוי שהקים בזמנו את "ארכיון הסיפור העממי" בחיפה.

הגרסא המשולבת מספרת על בריחתו של נפוליאון (או קצין גבוה אחר בצבאו) במהלך המפלה הצרפתית מול הרוסים בשנת 1812. נפוליאון או הקצין הבורח ביקש מחסה אצל הרב יוסף בן הרב יעקב אהרון ממוהליב או אצל חייט עני מהכפר (גרסת באר) ובתמורה להצלתו העניק לו את הגלימה המפוארת שלבש. המשפחה הפכה את הגלימה לפרוכת ועליה נרקמו בחוטי זהב וכסף פסוקים הנושאים את ראשי התיבות של הרב יוסף ואשתו. הפרוכת נתרמה לרב ברדקי רב בית הכנסת "סוכת שלום" שפעל במתחם ה"חורבה", עברה איתו ל"חורבה" כשהתמנה לרב שם, והוצגה בה בחגים המרכזיים.

"בין אם הייתה זו גלימתו של נפוליאון או של חייל בכיר אחר מצבאו, נראה כי הפרוכת נתרמה לבית הכנסת ע"י קהילת האשכנזים הרוסים", אומר נסים ארזי, "בדיקות אימות שערכו אנשי מוזיאון חיפה אישרו כי בד ורקמה כאלו היו נהוגים בקרב המעמדות העליונים של צרפת בתחילת המאה ה-19".

במבט קרוב ניתן לראות בבירור כי הפרוכת נתפרה מבגד בעל שרוולים וכי חוטי הזהב שעליה עדיין מבריקים. כן ניתן לעקוב אחרי ראשי התיבות של שמו של הרב יוסף ואשתו בפסוקים שנבחרו לעטר את הפרוכת

.חברת "כפתור ופרח", מבצעיה של פרוכת ה"חורבה" המשוחזרת נבחרו רק לאחרונה ע"י צוות היגוי לשיחזור פנים "החורבה" בראשותנו של מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע, נסים ארזי. עיצובה מתבסס על קו הפרוכות המסורתיות והקלאסיות שהיו בבתי כנסת בישראל באותה תקופה.

הפרוכת החדשה אינה בדוגמת פרוכת נפוליאון, ותהיה מחולקת לשלושה חלקים: עליונה, תחתונה וכפורת, זאת בנוסף לכיסוי לבמה וכיסוי לעמוד. על הפרוכת יירקם הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ומילות הקדשה לתורמים: ואדים (דוד) רבינוביץ, איגור קולומיוסקי וצבי הירש גנדי בוגולובוב."

מדובר בפרוכת מאוד קלאסית שנבחרה מבין כמה מתמודדים", אומר נחום מלצר, אדריכל שיחזור ה"חורבה" שקבע את הקווים המנחים לעיצובה של הפרוכת החדשה. "יופיה בפשטותה" – מסכם המנכ"ל מר נסים ארזי.