מזה זמן מה נשמעים מקרב הציבור הדתי לאומי תלונות על כך שהתוכנית של משרד החינוך ללימודי אזרחות, אינה מתאימה לציבור הדתי לאומי ומעלה כמה בעיות אקוטיות בהתייחסות ציבור זה למדינה ומוסדותיה. הבעיה, מגיעה לשיא בימים אלו, בהם שאלת הנאמנות של הציבור הדתי להחלטות המדינה ומוסדותיה עולה כיתה. מכללת אורות ישראל בשיתוף ישיבת ההסדר פ"ת , החליטה לעשות מעשה ולבנות תוכנית מיוחדת להכשרת מורים לאזרחות לציבור הדתי. המורים הצעירים ילמדו על פי התוכנית של משרד החינוך, אולם, יקבלו כלים להתמודדות עם הקונפליקט של הציבור הדתי עם המדינה ומוסדותיה ויקבלו את הזווית התורנית שיש, מסתבר, ללימודי האזרחות....
יוסי לונדין, דוקטורנט למדעי המדינה ומורה ומדריך ותיק לאזרחות מרכז התוכנית החדשה, מצביע על הבעיות בלימודי האזרחות בבתי הספר כיום: "התוכנית הקיימת יוצאת מנקודת מוצא 'סופר ליברלית'", מסביר "היא ממעיטה במשמעותה של המדינה כמדינת הלאום היהודי, מציגה את השסע היהודי ערבי אך ורק מזווית הראייה הפלשתינאית, ומשלמת מס שפתיים לממ"ד בציטוט סלקטיבי של מקורות יהודים המתאימים כביכול לגישות ליברליות".
לונדין, סבור שהתוכנית היא כיום לא פחות מהכרחית: "אנו כיום מנסים לפעול בדרכים שונות כדי לשנות את התוכנית של משרד החינוך ללימודי אזרחות, שלדעתנו היא לא מאוזנת ולא מתאימה לכלל האוכלוסייה, אולם עד שיצלח בידינו לעשות זאת, אנו רואים עצמנו מחויבים לתת מענה מערכתי לתלמידים ולמורים בבתי הספר הממ"ד. וזוהי תשובה שבהחלט יכולה לעת עתה לסייע בהפיכת שיעורי האזרחות להרבה יותר רלוונטיים לתלמידים הדתיים ולחינוך הדתי, ולסייע לתלמידים הדתיים להבין את היתרונות כמו גם את המורכבות של מצבה הנוכחי של מדינת ישראל
איילה שקלאר, מורה לאזרחות הלומדת בתוכנית מתייחסת לקושי בהוראת האזרחות בכתות הממ"ד: "מבחינתי ההרחבה הזו של תוכנית הבגרות באזרחות, היא צורך ראשון במעלה. אני בהחלט נתקלת בשיעורי האזרחות, בהרבה מאוד דילמות של התלמידים הדתיים שנתקלים במושגים כמו שלטון החוק ועבריינות אידיאולוגית (ראו סרבנות...), למשל הידיעה שהרבה מהעקרונות הדמוקרטיים מקורם ביהדות, מאוד מסייעת לתלמידים להרגיש חלק מהמערכת כפרטים המסוגלים להשפיע על התנהלות המדינה, ולא כמגזר לא רצוי שמתנכלים לו ולתורתו".
התוכנית להכשרת מורים דתיים לאזרחות במכללת אורות, כוללת מעבר למחויב לפי דרישות משרד החינוך גם התייחסות לקונפליקט של הציבור הדתי עם המדינה ומוסדותיה, ולקונפליקט האמור בין חיילים דתיים לנושא עקירת יישובים, מציגה לצד המסרים הליברליים בספרי האזרחות גם מסרים רפובליקנים ותורניים , מציעה טיפול בסוגיות תורה ומדינה לאור ההלכה: מעמד החוק, היחס לרשויות השונות, מקומם של מיעוטים, במגמה להציג בפני הלומדים חזון עתידי של מדינה שבחייה הציבוריים מושפעת מרוח התורה, ולפעול למען יישומו. מכאן שגם מקורות הלמידה הינם לא רק אזרחיים אלא גם תורניים. התוכנית מורכבת משני חלקים. החלק הקבוע בו מרצים פרופ אשר כהן – מאונ בר אילן וד"ר משה הלינגר. אלו מתרכזים בבעייתיות שיכולה להיווצר אצל בני הנוער בהתייחס לנושאים כמו עבריינות אידיאולוגית.
החלק השני מורכב ממרצים אורחים ביניהם הרב יובל שרלו, הרב יהודה זולדן, הרב בני לאו, הרב יונה גודמן הרב פרופ' נריה גוטל ואחרים, המפרטים בפני המורים לאזרחות והסטודנטים את המקורות היהודיים לרבים מעקרונות הדמוקרטיה. עם זאת הם לא נרתעים משימת זרקור גם על עקרונות דמוקרטיים שאין להם אישוש ביהדות. למשל עקרון הגבלת השלטון וביקורת על מוסדות השלטון, מקבלת ביטוי בספרי הנביאים, שם הנביא משמש כגוף מבקר לגוף השלטוני. עיקרון כבוד האדם וחירותו, מקבל ביטוי במסורת היהודית בעיקרון – "בצלם אלוקים ברא אותו..". נושא שלטון החוק מקבל ביטוי בולט בתנ"ך בחשיבות שניתנת למלך ובעיקרון "דינא דמלכותא דינא". לעומת זאת לעיקרון הפלורליזם אין ביטוי ביהדות, היהדות מדגישה הרבה יותר את חובות האדם על פני זכויותיו, ומעניקה מקום חשוב לצרכי הכלל גם על חשבון הפרט.
במקביל עוסקת התוכנית בחזון מדינת התורה ובדרכים ליישומו, כיצד לחנך לבניית מדינה דמוקרטית מודרנית התואמת את חזון התורה בתחומי המשטר החברה והכלכלה.