14 שנות מאסר לשותפה ברצח בנט

השופטים הבהירו כי הנאשמת לא ניסתה למנוע את הרצח של סילביה; היא לא התחרטה על מעשיה, לא פנתה למשטרה והמשיכה בקשר שלה עם עדוואן; לאחר חלוף פחות מחודש ימים, היא סייעה לו לרצוח את דנה. היא לא ניסתה למנוע את הירצחה, לא התחרטה על מעשיה, לא פנתה למשטרה והרוצח המשיך להלך חופשי. רק בחלוף 6 שנים, חשפה הנאשמת את הפרשה וסיפרה למשטרה את כל הידוע לה והודתה בביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן; שתיקתה של הנאשמת משך תקופה זו, גרמה סבל קשה למשפחתה של בנט, ואפשרה את המשך מעשיו של עדוואן, אשר הספיק, כך על פי החשד, לבצע שלושה מעשי רצח ומעשה חטיפה ואינוס.

השופטים הוסיפו כי התנהגותה של הנאשמת במהלך ביצוע מעשי הרצח האלימים והאכזריים של סילביה ודנה, קור הרוח שלה לאחר מעשי הרצח והמשך הקשר שלה עם המבצע העיקרי, מלמדים על מסוכנותה הרבה. בהתנהגותה רמסה הנאשמת עד עפר את הערך של קדושת חיי אדם.

מעשיהם הנפשעים של הנאשמת ושותפה, אשר הביאו בכוונה תחילה למותן של שתי בחורות צעירות על לא עוול בכפן, ותוצאותיהם הקשות של מעשים אלה על משפחותיהם של הקורבנות, כפי שהתרשמנו מגודל כאבה ואובדנה של גב' ויקי בנט, מחייבים גזירת ענישה מחמירה ברף הגבוה והעדפת שיקולי הגמול וההרתעה על פני השיקול השיקומי.

השופטים ציינו כי מקובלת עליהם טענתה של ב"כ המאשימה, כי השיקולים העיקריים העומדים לזכות הנאשמת ולהקלה בעונשה, הובאו במכלול שיקוליה של המאשימה במהלך גיבושו של הסדר הטיעון.

עוד ציינו השופטים כי הנאשמת דנן צפויה לעונש מירבי של עשרים שנות מאסר בגין כל אחת משתי עבירותיה; לפי הסדר הטיעון, המאשימה הגבילה את עצמה לבקש עונש ראוי של 14 שנות מאסר, בהינתן אותם שיקולים עיקריים להקלה בעונשה של הנאשמת, לרבות הודאתה, גילה הצעיר, עברה הנקי, שיתוף הפעולה שלה עם המשטרה וחלקה בביצוע העבירות, עת היתה נתונה למרותו של עדוואן. נסיבותיה האישיות של הנאשמת, קשות ככל שיהיו, מתגמדות במשקלן לנוכח סיועה ותרומתה בביצוע שני מעשי הרצח המחרידים המתוארים בכתב האישום המתוקן, המחייבים נקיטת יד קשה; אלמלא השיקולים לקולא העומדים לזכותה של הנאשמת, היה מקום להחמיר עמה הרבה מעבר לעונש המאסר המבוקש בהסדר הטיעון.