לפני כארבעה חודשים הכריז ראש הממשלה כי "הסיוע לפתרון מצוקות מפוני גוש קטיף - זו משימה לאומית". חודש לפני כן הודיעה גם ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפול הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף כי "שיקומם המהיר של המפונים הוא אכן משימה לאומית דחופה, וכך נדרשות כל הרשויות להתייחס אליה – למעשה ולא רק להלכה".
לאור הכרזות אלו ניתן היה לצפות כי הממשלה תשקיע כספים רבים כדי לסיים את הליך היישוב מחדש של העקורים, אך בעקבות פנייתו של חבר הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אל מחלקת המחקר והמידע של הכנסת התגלתה תמונה אחרת לחלוטין.
מהמחקר עולה כי מאז כינונה של ממשלת נתניהו התקבלו 18 החלטות ממשלה העוסקות בביצוע תוכנית ההתנתקות. עם זאת, ועדת השרים לעניין הסיוע למתיישבים והסדרת התיישבות חלופית בגין ביצוע תכנית ההתנתקות, בראשות שר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, שהוקמה על-פי הסכם קואליציוני, התכנסה שלוש פעמים בלבד ולא קיבלה שום החלטה עד כה.
רק ארבע החלטות ממשלה חדשות הן בעלות משמעות תקציבית. ביניהן: מענקים להקמת מפעלים, תכנון הקמת מרכז מגורים זמני בניר עקיבא והעתקת מפונים אליו והעתקת מפונים לנווה ים. סך התוספת התקציבית בהחלטות אלה הינה 39.9 מיליון ₪ בלבד וחלק ממנו עדיין לא נוצל.
שאר ההחלטות של הממשלה אינן בעלות משמעות תקציבית או שממשיכות החלטות של הממשלות הקודמות, כגון תקציב מנהלת תנופה (לשעבר סל"ע) והוספת תקציב להקמת הישובים בחלוציות. החלטות אלו מוסיפות עוד כ-37 מיליון ₪ למען המפונים.
ח"כ אורי אריאל מוטרד מהממצאים: "המציאות היא שלאחר כמעט חמש שנים מהגרוש ושנה להקמת הממשלה, חלק משמעותי מהבעיות כמו חקלאים, ישובי הקבע ומבני הציבור – עדיין רחוקים מפיתרון. אחרי כל ההצהרות של "משימה לאומית" היית מצפה לתקצוב יותר הגיוני לבעיית העקורים. זוהי תעודת עניות לממשלה שהכריזה כי היא תדאג למפונים כפי שלא דאגו להם בעבר. כפי שאמרתי לועדת החקירה הממלכתית - הממשלה צריכה לעשות חשבון נפש ולשנות את התנהלותה לאלתר. יעלה כמה שיעלה, הסאגה האיומה הזו חייבת להסתיים."
להערכת גורמים שונים, הסכומים הנדרשים כדי לסיים את הטיפול במפונים הוא גבוה בהרבה, בין השאר בשל העובדה שחקלאים רבים פוצו חלקית בלבד, כמו גם בעלי מפעלים באזור התעשייה ארז ושוכרים שגרו בגוש בעת הגירוש. גם הסכומים הקיימים המיועדים למבני ציבור נמוכים משמעותית מהצרכים. לשם הדוגמא, התקציב שניתן למטר רבוע בבניית מבני הציבור בישובי הקבע למפונים נמוך ביותר מ-30% מהתקציב הסטנדרטי של משרד השיכון למבני ציבור בשאר הארץ.
סכום שהוזכר לא פעם ע"י השדולה למען מפוני גוש קטיף כנדרש לסיום השיקום הוא 600 מיליון ₪ ולהערכות האוצר – ייתכן ואף יותר.
לאור הכרזות אלו ניתן היה לצפות כי הממשלה תשקיע כספים רבים כדי לסיים את הליך היישוב מחדש של העקורים, אך בעקבות פנייתו של חבר הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אל מחלקת המחקר והמידע של הכנסת התגלתה תמונה אחרת לחלוטין.
מהמחקר עולה כי מאז כינונה של ממשלת נתניהו התקבלו 18 החלטות ממשלה העוסקות בביצוע תוכנית ההתנתקות. עם זאת, ועדת השרים לעניין הסיוע למתיישבים והסדרת התיישבות חלופית בגין ביצוע תכנית ההתנתקות, בראשות שר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, שהוקמה על-פי הסכם קואליציוני, התכנסה שלוש פעמים בלבד ולא קיבלה שום החלטה עד כה.
רק ארבע החלטות ממשלה חדשות הן בעלות משמעות תקציבית. ביניהן: מענקים להקמת מפעלים, תכנון הקמת מרכז מגורים זמני בניר עקיבא והעתקת מפונים אליו והעתקת מפונים לנווה ים. סך התוספת התקציבית בהחלטות אלה הינה 39.9 מיליון ₪ בלבד וחלק ממנו עדיין לא נוצל.
שאר ההחלטות של הממשלה אינן בעלות משמעות תקציבית או שממשיכות החלטות של הממשלות הקודמות, כגון תקציב מנהלת תנופה (לשעבר סל"ע) והוספת תקציב להקמת הישובים בחלוציות. החלטות אלו מוסיפות עוד כ-37 מיליון ₪ למען המפונים.
ח"כ אורי אריאל מוטרד מהממצאים: "המציאות היא שלאחר כמעט חמש שנים מהגרוש ושנה להקמת הממשלה, חלק משמעותי מהבעיות כמו חקלאים, ישובי הקבע ומבני הציבור – עדיין רחוקים מפיתרון. אחרי כל ההצהרות של "משימה לאומית" היית מצפה לתקצוב יותר הגיוני לבעיית העקורים. זוהי תעודת עניות לממשלה שהכריזה כי היא תדאג למפונים כפי שלא דאגו להם בעבר. כפי שאמרתי לועדת החקירה הממלכתית - הממשלה צריכה לעשות חשבון נפש ולשנות את התנהלותה לאלתר. יעלה כמה שיעלה, הסאגה האיומה הזו חייבת להסתיים."
להערכת גורמים שונים, הסכומים הנדרשים כדי לסיים את הטיפול במפונים הוא גבוה בהרבה, בין השאר בשל העובדה שחקלאים רבים פוצו חלקית בלבד, כמו גם בעלי מפעלים באזור התעשייה ארז ושוכרים שגרו בגוש בעת הגירוש. גם הסכומים הקיימים המיועדים למבני ציבור נמוכים משמעותית מהצרכים. לשם הדוגמא, התקציב שניתן למטר רבוע בבניית מבני הציבור בישובי הקבע למפונים נמוך ביותר מ-30% מהתקציב הסטנדרטי של משרד השיכון למבני ציבור בשאר הארץ.
סכום שהוזכר לא פעם ע"י השדולה למען מפוני גוש קטיף כנדרש לסיום השיקום הוא 600 מיליון ₪ ולהערכות האוצר – ייתכן ואף יותר.