שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבלו את ערעור המדינה על הכרעת הדין של בימ"ש השלום בעיר, אשר זיכה את עמיקם כוכבי מ- 35 מבין 51 ההתפרצויות לבתי קשישים וגניבת חפצי ערך וכרטיסי אשראי, בהם הואשם, וקבעו כי כוכבי יורשע בכל מקרי הפריצה שיוחסו לו.
בעקבות כך הורה בית המשפט על והחזרת הדיון לבית משפט השלום כדי שישמע מחדש את הטיעונים לעונש ויגזור את דינו בהתייחס לכלל האישומים.
כתב אישום שהוגש נגד כוכבי כלל 51 אישומים בעבירות שנעברו בחודשים מאי – אוגוסט 2007 לפיו, ביצע הנאשם עשרות התפרצויות לבתי קשישים. לאחר שפרץ לדירות גנב מהם כסף, חפצי ערך (תכשיטים וכד') וכרטיסי אשראי ובהמשך ביצע בכרטיסי האשראי משיכות של כספים. בעיקרם של דברים יוחסו לנאשם עבירות של התפרצות או ניסיונות התפרצות לבתי מגורים, גניבה ועבירות מרמה, לרבות עבירות בכרטיסי חיוב. בחלק מהאישומים יוחסו לו גם עבירות של היזק לרכוש.
על פי כתב האישום איתר כוכבי את יעדי ההתפרצויות, כולם דירות של אנשים קשישים, לאחר שהשיג את מספרי הטלפון שלהם התקשר אליהם והציג עצמו כעובד חנות פרחים או עובד דואר והודיע להם כי בדרך אליהם שליח עם פרחים או דבר דואר.
בהמשך הסביר כוכבי לקרבנות כי כאשר יגיע השליח לביתם יהיה עליהם לצאת את הבית לרחוב כדי לפגשו ולקבל את המשלוח לידיהם. בין לבין חיבל הנאשם בצילינדר מנעול הבית של יעד ההתפרצות באופן המונע את נעילת הדלת לאחר עזיבת הדייר את הבית. בעת שהקשיש יצא מהבית כדי לפגוש את "השליח" הממתין לו, חדר הנאשם לדירה וגנב כסף וכרטיסי אשראי, לעיתים גם תכשיטים. בהמשך התקשר שוב לקרבנות והציג עצמו כאיש חברת האשראי וביקש מהם את הקוד הסודי של כרטיס האשראי הגנוב, זאת בטענה שיש לבטל את הכרטיס. לאחר שקיבל מהקשישים את הקוד הסודי ביצע באמצעות כרטיסי האשראי משיכות של כספים.
השופט רון שפירא ציין, כי לב הערעור והמחלוקת שבין הצדדים מתייחסים לזיהוי הנאשם לפי שיטת ביצוע המעשים. מהכרעת דינו המפורטת של בית משפט השלום עולה, כי קבע שלשם זיהוי נאשם על פי שיטת ביצועם של המעשים, יש צורך בזהות של עובדות באופן הקרוב לטביעת אצבעות הנשארת בזירת עבירה וכי יש לזכות את הנאשם מ- 35 אישומים, מאחר ולא נמצאה התאמה מלאה בין העובדות, כפי שהוכחו, באופן המאפשר קביעה כי מעשי הפריצות והגניבות ובהמשך שימוש בכרטיסי האשראי בוצעו בשיטה שעל בסיסה ניתן לזהות את הנאשם כמי שביצע אותם.
למעשה, הורשע הנאשם באותם 16 אישומים בהם הודה וזוכה מכל יתר האישומים. בימ"ש השלום גזר עליו 62 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי לתקופות של 12 ו- 8 חדשים בהתאם לסוגי העבירות. השופט שפירא ציין כי יש מקום להתערב במסקנות שהסיק בית משפט השלום מהראיות, כפי שהובאו בפניו.
השופט הבהיר, כי אין לשלול את האפשרות שהיו לנאשם שותפים לדבר עבירה שזהותם לא נחשפה. מכאן גם ממצאי די. אן. אי. של גבר ואישה נוספים בחלק מזירות העבירות, ואולם, אין באלו כדי לשלול את הראיות המצביעות על מעורבות הנאשם בביצוע אותן עבירות.
השופט שפירא ציין, כי אין הכרח שהשיטה בה בוצעו המעשים בכל האישומים תהיה בדרגה של זהות מוחלטת בכל רכיבי הביצוע וכי יש לבחון את רמת הדמיון במרכיבים המרכזיים של ביצוע העבירות, הכול ביחס למכלול הראיות שבפני בית המשפט.
בנסיבות המקרה, ציין השופט, כי עדויות הקשישים בנוגע לחבלה במנעולי דירותיהם, משיכת כספים מחשבונותיהם, שיטת התקשורת של הנאשם באמצעות מכשירי טלפון נייד מסוג "טוקמן" בלתי מזוהים וכרטיסי סים שמספריהם הסדוריים עוקבים, בצוע העסקאות בכל כרטיסי האשראי שנגנבו בשני אתרים אפשריים, שימוש בכרטיס אשראי לצרכי תדלוק הרכב שבוצע תמיד באחת משתי תחנות דלק , אופן רישום מספר הטלפון על קיר הבניין של הקשישים ,שאינו בגדר תופעה נפוצה ונראה יותר כשיטת פעולה ייחודית של הנאשם, וכד' - כל אלו מחזקים את הדמיון שבשיטת הפעולה שננקטה בכל המקרים שפורטו בכתב האישום.
השופט שפירא קבע כי כשמביאים בחשבון את שיטות הפעולה של הנאשם ואת שאר הראיות הנסיבתיות, מתקבלת תמונה כוללת המובילה אל המסקנה כי הנאשם הוא זה שביצע את העבירות , לרבות אלה בהן לא הודה, וכי נראה כי על מכלול הראיות במקרה זה ניתן לומר ש"כמות עושה איכות" במובן זה שכל ראיה בפני עצמה ובכל אחד מהאישומים בפני עצמו אין בה די. כשמביאים בחשבון את התמונה הכוללת על כלל הראיות מתגבשת תשתית ראייתית שדי בה כדי לבסס את הרשעתו בכל האישומים שיוחסו לו בכל האישומים שבכתב האישום.
השופטים עודד גרשון ותמר נתנאל שרון הצטרפו לדעתו של שפירא ומשכך הורשע הנאשם בכל 51 האשומים שיוחסו לו והתיק הועבר לבימ"ש השלום להמשך הליך הטיעון לעונש וגזירת עונשו.