בדרך כלל הם המעבירים את המחלה, אבל היתושים יוכלו יום אחד לשמש לתקיפת המלריה לאחר שהמדענים הצליחו לפתח גרסה מהונדסת גנטית של היתוש המסוגל לסחוב בתוכו חיסון למחלה.
על פי דיווח ב-cnn בחנו החוקרים את יתושי האנופלס, והפכו אותם ל"חיסונים מעופפים", כך שהם מסוגלים כעת לשאת ברוק שלהם את החומר החיסוני למלריה.
היתוש, המעביר העיקרי של המלריה האנושית, נצפה בבדיקות מעביר את החיסון כאשר הוא עקץ את האדם המארח, שהיה המקרה הזה עכברי מעבדה. בכך הפך היתוש למעביר חיסוני.
עקיצות של היתוש עם החיסון הצליחו להעלות את הנוגדנים בגופם של עכברי המעבדה, ובכך הצביעו על חיסון מוצלח, כך על פי המחקר שפורסם בעיתון הבריטי "ביולוגיה מולקולארית בחרקים".
את המחקר הוביל פרופסור שיגטו יושידה מהאוניברסיטה הרפואית ג'יצ'י ביפן. הוא טען כי המחקר עשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיה חדשה במלחמה העולמית כנגד המלריה.
"החוסר בחיסון יעיל למלריה הפך לקריטי בעניין הטיפול והמלחמה בהתפשטות מחלה. בעקבות העקיצות היה צורך מיידי בתגובה חיסונית. עלה הרעיון ליצור חיסון למלריה ללא כאב וללא עלות", אמר יושידה. "בנוסף, חשיפה ממושכת לעקיצות תשמור על רמות גבוהות של חיסון הגנתי דרך העלאת החיסון הגופני, עד כדי שמירה על רמת חיסון גופנית גבוהה לכל החיים. בכך נהפוך את החרק ממטרד למשהו מועיל".
כ-60 זנים של יתושי האנופלס מעבירים את טפילי המלריה, המועברים לבני האדם כאשר היתושה הנקבה מוצצת דם.
בכל שנה כ-250 מיליון בני אדם נדבקים במלריה, וכמעט מיליון מתים ממחלה זו, כך על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי. באפריקה, כמעט אחד מכל חמש מקרי מוות של צעירים הוא כתוצאה ממלריה.
למרות האופטימיות, החוקרים מודים כי ישנם מכשולים בשימוש בצורה זו של חיסון בטבע, כולל הנושאים של: השליטה במינון, בטיחות רפואית וקבלת הציבור את הרעיון.