לקראת חג הפסח דואגים יצרני החלב לייצר חלב כשר לפסח, עד יום שלישי השבוע יוחלפו מצעי הרביצה של כלל הפרות בכל הרפתות וכן יוחלף המזון למזון כשר.
יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל מסביר, כי לקראת חג הפסח, באופן מתוכנן מראש, במועד שנקבע בעזרת תזונאים ומשגיחי הכשרות, ננקטים מספר צעדים בכדי לאפשר ייצור חלב כשר לצרכנים: הוחלף ריפוד מצע הפרות ברפתות במקום קש חיטה, והפרות הוזנו בתפריט כשר לפסח עד לסיום החג. בנוסף הותקנו ברפתות מערכות לסינון חלב לפני העברתו למחלבות. בכר מציין, כי הרפתנים קיבלו את מלוא ההנחיות והציבור יקבל חלב כשר למהדרין בפסח.
עוד מוסיף בכר, כי התפריט הכשר לפרות מתבסס בעיקר על קטניות, תירס וחומוס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה "איסור חמץ בפסח חל גם על רכושו של היהודי ולא רק על מזונו. גם הבהמות הם חלק מהרכוש ולכן אסור, על פי ההלכה, שיהיה חמץ בסביבתו. קיבת הפרות רגישה ולכן החלפת המזון נעשית בהדרגה, מגישים את המזון החמץ והכשר מעורב, ומשנים בכל יום את היחס בין המזון החמץ לכשר, עד שבוע לפני חג הפסח".
פרץ שורק, רכז מזון בהתאחדות מגדלי הבקר בישראל, מסביר : "לבהמה של יהודי אסור לאכול מוצרים שמחמיצים. כאשר הבהמה אוכלת היא מפרישה רוק, כאשר נוזל הרוק על אחד מחמשת מיני הדגן היא הופכת את המזון לחמץ, לכן אסור בימות הפסח להאכיל את הבהמה בחמשת מיני הדגן. על מנת שלא תיווצרנה בעיות בריאות לבעלי החיים בזמן הפסח, יש להרכיב את התפריט בצורה מקצועית ומאוזנת. הרפתנים מקבלים לפני הפסח דף הדרכה מקצועי ומסודר, שתפקידו למנוע תפריט שגוי אשר יזיק לפרות".
לני קפלן, מנהל רפת מעלה גלבוע, מזרם הקיבוץ הדתי אומר: "הכנת הכשרות במשקי החלב לחג הפסח נערכת בשני שלבים: בשלב ראשון, מתקינים מערכות סינון עדינות במשקי החלב, כך שהחלב עובר סינון לפני כניסתו למיכל. בשלב השני קיים שינוי תפריט האכלה של הפרות, בעבר כשלא היו מערכות סינון חלב הכנת הכשרות לפסח ארכה לפחות 3 שבועות, היום נעשה התהליך תוך מספר ימים".
עדר החלב הישראלי מונה כיום כ- 120,000 פרות אשר תייצרנה בשנת 2010 כ- 1,250 מיליון ליטר. תנובת החלב של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם כ- 11,000 ליטר חלב בשנה (ארה"ב שנייה כ- 9,500 ליטר לפרה ואחריה אירופה המערבית עם 7,500 ליטר לפרה לשנה). אוכלוסיית ישראל מונה7 מיליון תושבים, הצורכים קרוב ל- 160 ליטר לנפש מוצרי חלב (מגולם) בשנה. (לצורך השוואה: בארה"ב 250 ליטר לנפש, בשוודיה- 300 ליטר לנפש, בהולנד- 250 ליטר לנפש, באיטליה 263 ליטר לנפש).
יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל מסביר, כי לקראת חג הפסח, באופן מתוכנן מראש, במועד שנקבע בעזרת תזונאים ומשגיחי הכשרות, ננקטים מספר צעדים בכדי לאפשר ייצור חלב כשר לצרכנים: הוחלף ריפוד מצע הפרות ברפתות במקום קש חיטה, והפרות הוזנו בתפריט כשר לפסח עד לסיום החג. בנוסף הותקנו ברפתות מערכות לסינון חלב לפני העברתו למחלבות. בכר מציין, כי הרפתנים קיבלו את מלוא ההנחיות והציבור יקבל חלב כשר למהדרין בפסח.
עוד מוסיף בכר, כי התפריט הכשר לפרות מתבסס בעיקר על קטניות, תירס וחומוס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה "איסור חמץ בפסח חל גם על רכושו של היהודי ולא רק על מזונו. גם הבהמות הם חלק מהרכוש ולכן אסור, על פי ההלכה, שיהיה חמץ בסביבתו. קיבת הפרות רגישה ולכן החלפת המזון נעשית בהדרגה, מגישים את המזון החמץ והכשר מעורב, ומשנים בכל יום את היחס בין המזון החמץ לכשר, עד שבוע לפני חג הפסח".
פרץ שורק, רכז מזון בהתאחדות מגדלי הבקר בישראל, מסביר : "לבהמה של יהודי אסור לאכול מוצרים שמחמיצים. כאשר הבהמה אוכלת היא מפרישה רוק, כאשר נוזל הרוק על אחד מחמשת מיני הדגן היא הופכת את המזון לחמץ, לכן אסור בימות הפסח להאכיל את הבהמה בחמשת מיני הדגן. על מנת שלא תיווצרנה בעיות בריאות לבעלי החיים בזמן הפסח, יש להרכיב את התפריט בצורה מקצועית ומאוזנת. הרפתנים מקבלים לפני הפסח דף הדרכה מקצועי ומסודר, שתפקידו למנוע תפריט שגוי אשר יזיק לפרות".
לני קפלן, מנהל רפת מעלה גלבוע, מזרם הקיבוץ הדתי אומר: "הכנת הכשרות במשקי החלב לחג הפסח נערכת בשני שלבים: בשלב ראשון, מתקינים מערכות סינון עדינות במשקי החלב, כך שהחלב עובר סינון לפני כניסתו למיכל. בשלב השני קיים שינוי תפריט האכלה של הפרות, בעבר כשלא היו מערכות סינון חלב הכנת הכשרות לפסח ארכה לפחות 3 שבועות, היום נעשה התהליך תוך מספר ימים".
עדר החלב הישראלי מונה כיום כ- 120,000 פרות אשר תייצרנה בשנת 2010 כ- 1,250 מיליון ליטר. תנובת החלב של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם כ- 11,000 ליטר חלב בשנה (ארה"ב שנייה כ- 9,500 ליטר לפרה ואחריה אירופה המערבית עם 7,500 ליטר לפרה לשנה). אוכלוסיית ישראל מונה7 מיליון תושבים, הצורכים קרוב ל- 160 ליטר לנפש מוצרי חלב (מגולם) בשנה. (לצורך השוואה: בארה"ב 250 ליטר לנפש, בשוודיה- 300 ליטר לנפש, בהולנד- 250 ליטר לנפש, באיטליה 263 ליטר לנפש).