שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, אברהם טננבוים, קבע כי נהג מונית שלא התנהג כראוי כלפי נוסעת שעלתה לנסיעה במוניתו, יקנס ב-4,000 ש"ח, יפצה את הנוסעת ב-500 ש"ח ולא יורשה לנהוג במונית או כל רכב ציבורי אחר במשך שנה.
נהג המונית העלה את הנוסעת למוניתו ללא הפעלת מונה, וביקש לסכם איתה את המחיר לנסיעה לשער החדש בירושלים. הנוסעת איננה נוהגת לנסוע בלא הפעלת מונה, אך הפעם הבליגה על כך.
תוך כדי נסיעה, ללא ששאל אותה דבר, העלה הנהג נוסעת אחרת וסיכם עם האחרת כי יסיעה לשער יפו. המתלוננת שלא הבינה כיצד יסיע את שתיהן ליעדים שונים, הבליגה גם על כך. אלא שקרוב למטרתה, ראתה כי הנהג מבקש להוריד את הנוסעת האחרת באיזור רחוק משער יפו. כשהתנגדה לכך הנוסעת האחרת, ניסה הנאשם לשכנעה כי אין דרך להגיע קרוב יותר לשער יפו. כשהתערבה המתלוננת לטובת הנוסעת, הגיב הנאשם בגסות בביטויים כגון "את אל תתערבי", "תשתקי, תסתמי את הפה", ועוד. המתלוננת ביקשה את פרטיו אך הוא סירב לתת לה אותם, ואחרי דין ודברים נתן לה מספר טלפון שהתברר כלא נכון.
בסופו של דבר, לאחר ויכוח, הביא נהג המונית את המתלוננת למטרתה, ואחר כך הסיע את הנוסעת האחרת. כל אחת מהנוסעות שילמה סכום של עשרים ₪ לנאשם. המתלוננת התלוננה עליו במשרד התחבורה באמצעות מספר המונית שנרשם. הנוסעת השניה איננה אזרחית ישראלית ורוב הזמן איננה חיה בישראל כך שלא יכלה להתלונן (למרות שלטענת המתלוננת רצתה לעשות כן).
השופט טננבוים קבע, כי "גרסתו של הנאשם (נהג המונית - ש.פ) לפני הייתה לא אמינה (בלשון המעטה). לטענתו, כלל לא עבד באותו יום ולכן סלילי המונית אינם מראים על כל הכנסה מאותו יום. הוא התבקש על ידי נהג אחר לקחת את המתלוננת והוא עשה זאת 'כטובה' ולא תכנן כלל לקחת כסף. המתלוננת היא זו שהציעה לנוסעת הנוספת לעלות ואף גבתה ממנה עשרים ₪. המתלוננת החלה להשתולל במונית ועוד. גרסתו נדחתה על ידי לחלוטין ונקבע כי גרסת המתלוננת היא הנכונה".
בעקבות הכרעתו הרשיע השופט את נהג המונית בעבירות של "אי הפעלת מונה; אי מתן תשובה נאותה לנוסע; התנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי; צירוף נוסע נוסף; ו – אי הסעת נוסעים בדרך הקצרה למטרתם".
השופט ציין, כי "חייבים אנו לזכור כי המשתמשים בתחבורה הציבורית ובמוניות אינם משתייכים לחלק המבוסס כלכלית של האוכלוסייה. לעיתים רבות מדובר באנשים שאין להם אפשרות כלכלית להחזיק ברכב פרטי, או אנשים שאינם יכולים לנהוג מפאת מחלה או גיל מתקדם, או כאלו שנתקעו בשעת לילה מאוחרת. דווקא על אוכלוסייה זו חייב בית המשפט להגן".
לדברי השופט, חשוב להטיל על נהג מסוג זה עונש מרתיע, "ראשית, להגן על ציבור הנוסעים מפני נהגים שאינם ראויים לשרת ציבור. והשניה החשובה לא פחות, להגן על ציבור נהגי המוניות מפני מיעוט קטן וקולני של נהגים המוציאים להם שם רע ופוגעים על ידי כך בפרנסתם". השופט ציין עוד כי זו הרשעתו החמישית של נהג המונית בעבירות מסוג זה, ועל כן ראוי להחמיר בעונשו, ועל כן גזר עליו כאמור קנס, פיצוי ושלילה.