'ניתן לייצב את משק המים בתוך שנים אחדות'

שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, ראש רשות המים פרופ'  אורי שני ועידו רוזוליו מנכ"ל חב' מקורות, יציגו בישיבת הממשלה את סטאטוס משק המים בישראל.

שר התשתיות יציג את שלוש המהפכות שעובר משק המים - המוביל הארצי החדש; התאגוד; הפיכת משק המים למשק סגור המממן את עצמו באמצעות התעריפים - והשלכותיהן; בתגובה לדו"ח ועדת ביין יציג לנדאו עמדה הקובעת כי: "בידנו האפשרות לייצב את משק המים בטווח של 5-7 שנים. כדי להימנע משגיאות העבר, על הממשלה, באמצעות משרד התשתיות, הנושא באחריות על משק המים, לקבוע את המדיניות, לפיה תבנה רשות המים את תכנית האב ארוכת הטווח ותדאג לביצוע נגזרותיה השנתיות. העדר יחסי משילות תקינים ואי עמידה בהחלטות ממשלה הביאו את משק המים למצב בו הוא נמצא כיום."

הנושאים העיקריים בהם יעסוק ראש רשות המים: חומרתו המתמשכת של משבר המים; הצעדים שננקטו; הדרכים לשיקומו ולטיפול בו, האתגרים העצומים איתם מתמודד משק' המים בישראל, עדכון על התקדמות הרפורמה ותשתיות הביוב וטיהור השפכים בישראל, עיקרי תוכנית האב וסטאטוס הקמת תאגידי המים.

מנכ"ל חברת מקורות יציג את ביטויים של יסודות שיקום משק המים בתכנית הפיתוח של מקורות.

על משבר המים בארץ (ובעולם) יוצגו בהרחבה הנתונים הבאים – כמות המשקעים בחורף 2009-2010 הייתה נמוכה מהממוצע ברוב אזורי הארץ. הכמות הארצית נמוכה מהממוצע אף היא. ב-5 השנים שקדמו לחורף האחרון, כמות המשקעים הייתה נמוכה באופן משמעותי מהממוצע בכל הארץ. מצבו של משק המים עדיין קשה - מפלסי המים במאגרים הראשיים של מדינת ישראל צפויים להישאר מתחת לקווים האדומים גם בסוף שנת 2010. קיים גרעון של כ-25 מיליארד בהשקעות במשק המים והביוב.

השר והמנכ"ל יציגו את סטאטוס הטיפול במשבר המים ואת אופן הוצאת משק המים מהמשבר ושיקומו. מלשכת השר לנדאו נמסר כי בשנת 2009 קוצצו המכסות ב – 100 מלמ"ק ביחס לשנת 2008 (גם בשנת 2008 מכסות המים היו נמוכות באופן משמעותי מהמכסות שהוקצו לחקלאים בשנים שקדמו לה). בשנת 2010 מקוצצות המכסות ב 25 מלמ"ק ביחס לשנת 2008.

כמו כן יוזכר בדיון קיצוץ מכסות המים לגינון ציבורי – בשנת 2009 בכ – 20 מלמ"ק ובשנת 2010 בכ – 10 מלמ"ק.

על היטל הבצורת וקמפיין החיסכון יאמרו השניין כי בעקבות היטל הצריכה העודפת וקמפיין החיסכון צריכת המים במגזר הביתי והציבורי ירדה בכ – 18.5%.

בהתייחס להקמת והרחבת מתקני ההתפלה יקבעו כי "לאחר הליך מכרזי מורכב הוחלט על הרחבת מתקני ההתפלה באשקלון, פלמחים וחדרה ב 57 מלמ"ש. ההרחבה תושלם בשנת 2011". עוד יציינו השניים כי מתקן התפלה נוסף בהיקף של 150 מלמ"ק יחל לפעול בשנת 2013 באתר שורק.

כמו כן יזכירו את קיומו של מכרז מטעם חברת מקורות להקמת מתקן התפלה בהיקף של 100 מלמ"ש באתר אשדוד. מחיר המים שהתקבל במכרז גבוה בכ – 40% ממחיר המים שהתקבל במכרז שורק. אנו בודקים את האפשרות להוזלת מחיר המים במתקן ההתפלה באשדוד על ידי מקורות ייזום.

על פי ההערכות בשנת 2010 יסופקו כ – 300 מלמ"ק מים מותפלים – יותר מהכמות שתופק מהכנרת. 

עוד יעסקו המנכ"ל והשר בטיוב בארות שזוהמו וביצוע קידוחי בצורת שמשמעותם "הלוואת מים מהעתיד".

בהתייחס לרפורמה במשק המים ידונו השניים בקביעת תעריפי מים מבוססי עלות – תעריפים שיאפשרו את פיתוח משק המים ללא תלות בתקציב מדינה, תעריפי מים וביוב אחידים לכל תושבי ישראל ובתעריפי מים וביוב מדורגים – קביעת כמות בסיסית במחיר נמוך יחסית לכל נפש.

עוד תוצג בפני הממשלה תוכנית אב למשק המים - התוכנית האסטרטגית כוללת 2 חלקים עיקריים: מסמך מדיניות ותוכניות יישום (פעולה). במסגרת מסמך המדיניות מוגדרים החזון, המטרות והמדיניות בשורה של סוגיות ליבה. חלק זה של התוכנית יוגש לממשלה כבר בשנה זו. תוכניות פעולה שייגזרו ממסמך המדיניות יוכנו במקביל. מדובר בתוכניות דינאמיות וקונקרטיות (תוכנית אב למערכת הארצית, תוכנית אב לקולחין, תוכנית אב לאספקת מים לטבע ונוף וכד') המתעדכנות על פני זמן. תוכניות פעולה ראשוניות הכוללת את סך ההשקעות הדרושות ופריסתן על פני זמן יוגשו עוד השנה. ככלל, תכניות היישום מתייחסות לצרכי משק המים עד לשנת 2050 (והינן דינאמיות כאמור).

על תאגידי מים וביוב ידווחו המנכ"ל והשר תוך התייחסות לסטאטוס הנוכחי בו עד כה הוקמו 47 תאגידי מים וביוב עירוניים. התאגידים משרתים כ-6 מליון אזרחים בכ-100 רשויות מקומיות (מתוך 187 רשויות המחויבות בתאגוד על-פי החוק). בחודשים הקרובים יינתנו רישיונות לכ- 5 תאגידים נוספים שיורכבו מכ-10 רשויות. מעבר לכך, מתוכנן כי לא יוקמו תאגידים חדשים אלה יצורפו רשויות לתאגידים קיימים. עיקר הפעילות בחודשים הקרובים תתמקד בחיזוקם של תאגידים חלשים (בעיקר במגזר הלא יהודי). על-פי חוק התאגידים, מועצות אזוריות אינן מחויבות בתאגוד.

הם יציגו את הבעיות במשק התאגוד -

קיומם של תאגידים חלשים ובמקביל רשויות מקומיות קטנות/חלשות שאינן מתואגדות שלא באשמתן. בדרך כלל מכיוון שרשויות אחרות אינן מוכנות לקלוט אותן (המקרים הקשים ביותר: יישובי הדרוזים בגולן, דלית אל כרמל ועוספייה, באקה-ג'את ויישובי המגזר הבדואי בדרום).

כמו כן תוצג השקעה עד כה בתחום זה לטובם איתנותם הפיננסית ותפעולם התקין של תאגידים המוגדרים כתאגידים חלשים הקצה האוצר סכום של כ-400 מלש"ח לתקופה של 5 שנים. במסגרת הסיוע המיוחד, הוקצו מענקי השקעות לטובת צמצום פחת המים והעלאת שיעור הגבייה באופן שיאפשר את תפקודם התקין של התאגידים החלשים.

השר והמנכ"ל יעלו בפני חברי הממשלה הצעות לפתרון – המשך מדיניות הקצאת מענקים לשם ביצוע השקעות והבטחת איתנותם הפיננסית של תאגידים חלשים ובמקרים חריגים לפעול להחרגת הרשויות מחובת התאגוד. בנוסף, הגברת גביה והקטנת דלף וגניבות.

עוד ידונו גם במנהלת הביוב. בלשכת השר מציינים כי "מדינת ישראל הינה המובילה בעולם בשיעור הטיפול בשפכים ושימוש חוזר בקולחין (מעל 80% מהשפכים המטופלים מושבים לחקלאות; מעל 90% מהשפכים מטופלים). רשות המים משקיעה מידי שנה בממוצע כ- 400 מלש"ח/שנה בפיתוח תשתיות ביוב ברחבי הארץ. לפני מספר חודשים, הוצגה למשרד רה"מ תוכנית סיוע ייחודית שגובשה ע"י מנהלת הביוב, לצמצום פערי תשתיות הביוב בין הפריפריה למרכז, בהיקף של כ- 750 מלש"ח (תוכנית מבוססת מענקים על בסיס מדד פריפריאליות). בהמשך להחלטת וועדת הפנים ואיכות הסביבה מיום 25.1.2010, הוכנה ע"י מנהלת הביוב תוכנית לשדרוג מט"שים בהיקף של כ- 1 מיליארד ₪.

בין השאר תוצג גם תכנית לחיבור מחנות צה"ל לביוב.

השר לנדאו מסכם ואומר: "מבחינת משק המים, ישראל היא עדיין מדינה מתפתחת. המדינה חייבת להירתם לכך שתוך פרק זמן ברור ומוגדר, משק המים יתייצב ויוכל לתת פתרונות בהתאם לכיווני צמיחת האוכלוסייה. היציאה מן המשבר נמצאת בידיים שלנו. מים הם מצרך קיומי, וחובתה של הממשלה לדאוג לכך שלא יהיה בהם מחסור".