רשות החשמל, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, מבקשות לבדוק את האפשרות להסדיר את הפקת חשמל מביו גז הנוצר מהטיפול בפסולת על זרמיה השונים (פסולת עירונית מוצקה, פסולת חקלאית, בוצת שפכים וגזי מטמנות), בין היתר באמצעות קביעת תעריפים לחשמל המופק מסוגי הפסולות הנ"ל.
מטרת הפרסום היא לבדוק את האפשרות לקביעת תעריפים ייחודיים תלויי טכנולוגיה שיאפשרו שילוב של מתקנים המייצרים חשמל מביו גז הנוצר מטיפול בפסולת עירונית, או פסולת חקלאית (מובהר כי אין מדובר במתקני טיפול תרמי בפסולת לסוגיו). במתקנים אלו טמון פוטנציאל רב לתועלת סביבתית הן באמצעות החיסכון בפליטת מזהמים ע"י הפקת חשמל מגז (כתחליף להפקת חשמל לפי תמהיל הדלקים הקיים) והן, בעיקר, ע"י הפחתת פליטת גזי חממה באמצעות ניצול מלא של המתאן (שהינו גז חממה יעיל ביותר- פי 21 מ CO2).
עם זאת, יצור חשמל באמצעים אלו, יעשה בכפוף לכך כי הפקת החשמל זו אינה מייצרת מפגעים סביבתיים שונים ונעשית תוך עמידה בהוראות כל דין שעניינם איכות הסביבה ודרישות המשרד המתעדכנות מעת לעת.
בכוונת הרשות לעדכן את מנגנון התעריף. עד היום ההסדרה למתקנים אלו הייתה תעריף שכלל את רכיב הייצור פלוס פרמיה להפחתת מזהמים. הסדרה זו חושפת את היזם למחירי הדלקים של חברת החשמל. לאחרונה מחיר ייצור החשמל בחברת החשמל ירד משמעותית לאור כניסה של גז טבעי, דבר זה גרר הורדה של רכיב הייצור לרמה העלולה להקשות על כניסה של טכנולוגיות אלו למערך הייצור החשמלי.
רשות החשמל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה יפעלו למציאת המודל הנכון שיאפשר הקמה של מתקנים אלו באמצעות שילוב מסגרת התמיכות הקיימות של המשרד להגנת הסביבה לצד תעריף לייצור החשמל.
ראש אגף הסדרה ברשות, עודד אגמון מוסר כי: "נכון להיום קיימים כ-5 מתקנים בהיקף כולל של 10 MW המייצרים חשמל בטכנולוגיה זו. הערכה היא כי קיים פוטנציאל לייצור אנרגיה ממתקנים אלו של 210 MW עד שנת 2020 . טיפול בפסולת תוך כדי יצירת חשמל, מייצר תועלות משקיות רבות ומקדם את ישראל לטכנולוגיות בהן פועלות המדינות המפותחות".
רשות החשמל פרסמה קול קורא לכל העוסקים בתחום לקבלת התייחסות לנושאים הבאים:
1. הטכנולוגיות היישומיות הקיימות היום להפקת חשמל מפסולת לסוגיה השונים, כאמור. ניתן לשלב דוגמאות ליישום של טכנולוגיות ייצור שונות במתקני ייצור פעילים בעולם.
2. התוצרים של תהליכי הפקת החשמל בטכנולוגיות הרלוונטיות לכל אחד מסוגי הפסולת השונים, ובכלל זה: כמות החשמל המופקת לטון פסולת, שאריות הטיפול ושימושיהן (לפי כמות וסוג לטון פסולת), השפעות חיצוניות (סוגי הפליטות וכמותם לטון פסולת) וכד'.
3. עלויות הקמה ועלויות תפעול שנתיות של מתקני הייצור הרלוונטיים בטכנולוגיות שונות, כולל התייחסות ספציפית לעלות מרכיבים פרטניים במתקני הייצור.
4. התהליכים המקדימים שעל כל זרם פסולת לעבור טרם כניסתו למתקן הייצור, והעלויות של תהליכים אלו.
5. חלופות טיפול אחרות לסוגי הפסולת שתוארו, והעלויות שהן משקפות ליצרני הפסולת.
6. פרמטרים טכניים כגון: גודל קרקע נדרש למתקן, אורך חיים טכנולוגי, וכד'.
7. תוכנית עסקית מפורטת.