במשרד הפנים שוקלים מעתה לרשום בתעודות הזהות של גרים שעברו גיור רפורמי או קונסרבטיבי את שתי המילים: יהודי רפורמי, או יהודי קונסרבטיבי, ובתעודתו של אדם שעבר גיור אורתודוכסי יירשם: יהודי. זאת בעקבות פסיקת בג\"צ כי על משרד הפנים לרשום כיהודים גם גויים שהתגיירו בגיור רפורמי בארץ או בחוץ לארץ. את העתירות הגישו לבג\"צ התנועה הקונסרבטיבית, ארגון נעמ\"ת (נשים עובדות ומתנדבות) והמרכז לפלורליזם יהודי. ההחלטה בבית המשפט התקבלה ברוב של 10 שופטים מול דעת מיעוט של שופט אחד.
בדעת מיעוט היה השופט יצחק אנגלרד. לדבריו, השאלה אינה שפיטה כלל, משום שהיא שאלה של השקפת עולם, שאין בכוחם של כלים משפטיים לפותרה. \"המחלוקת בציבור היהודי, הן בעולם והן בישראל, בסוגייה זו היא עמוקה וחריפה. תפיסה לאומית חילונית תרבותית עומדת כאן מול תפיסה דתית\", כתב השופט אנגלרד. עוד אמר השופט: \"לדעתי, לא היה זה מתפקידו של בית משפט זה לשוב ולפצל את מושג הגיור, פיצול שרוקן אותו מכל תוכן נורמטיבי, וזאת ללא הנחייה ברורה מצד המחוקק. לו היה בחפצו של המחוקק להכיר בדרכים נוספות של הצטרפות לעם היהודי לצורך חוק המרשם או לצורך חוק השבות, היה עליו לפרט זאת במפורש במעשה החקיקה. לכן, לדעתי, שגגה גדולה יצאה מידי בית משפט זה בנוטלו על עצמו תפקיד השנוי במחלוקת אידיאולוגית קשה בחברה היהודית. כל שכן, שלא היה צריך לנהוג כך שעה שהמדינה בעצמה, בטיעוניה לפנינו, מתנגדת לפסיקה זו של בית המשפט. לו הייתה דעתי נשמעת הייתי דוחה את כל העתירות, ומקבל את ערעור המדינה, וזאת מן הטעם שהגיור בחוק הוא חד ערכי, ומשמעותו גיור על פי דין תורה, כפי שהתגבש בהלכה היהודית מדורי דורות. משום כך אין כל ספק באשר למהותו של הגיור, ואין לפקיד המרשם כל קושי להחיל את המבחן ההלכתי הקבוע בחוק\", כתב השופט.
הראשון לציון הרב מרדכי אליהו הורה לכל הרבנים שעוסקים ברישום נישואים להתעלם מפסיקת בג\"צ.
יו\"ר המפד\"ל הרב יצחק לוי קרא לסיעות החרדיות להציב אולטימטום בלתי מתפשר, ולפיו או שיחוקק חוק שיתקן את המעוות וגם יעמיד את הבג\"צ במקומו, או שיתחיל מהלך של הכנות לבחירות חדשות, באמונה שאלה ישיבו לעם את כבודו. גם חבר הכנסת זבולון אורלב אומר כי בעניין זה יש לחוקק חוק עוקף בג\"צ.
הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו אמר כי הענקת חותם כשרות לגיור פיקטיבי יהיה בו משום \"בכייה לדורות\" לאורך זמן רב. הרב לאו הוסיף כי אין תהליך גיור בלי קבלת עול תורה ומצוות, ולא יעלה על הדעת שהעיקרון המקודש הזה יבוטל ויותאם מחדש על פי מידותיהם של עורכי הגיורים שההלכה מעולם לא שימשה נר לרגליהם. הרב לאו הזהיר מפני פיצול בלתי נסבל בחברה הישראלית, ומתח גם ביקורת על העיתוי, בעצם הימים הנוראים האלה, שאינם הולמים פסיקה התוקעת טריז בחברה.
תנועת ש\"ס הודיעה כי בג\"צ בהכרעתו מאיץ את התהליך הקטלני של התבוללות העם היהודי, את תהליך צמצום מניינו. בש\"ס אמרו כי בג\"צ הוכיח פעם נוספת שהוא אינו אלא הסניף הרדיקלי של מר\"צ ושל התנועה הרפורמית, וכי לכן חלקים נבחרים בציבוריות הישראלית אינם יכולים לשים בו עוד את מבטחם.
בעקבות החלטת בג\"צ בעניין הגיור הרפורמי העלתה סיעת ש\"ס הצעת חוק, הקובעת כי הרבנות הראשית לישראל היא בעלת הסמכות היחידה בענייני גיור. ההצעה תידון לאחר חג הפורים.
יו\"ר חרות, ח\"כ מיכאל קליינר אמר כי \"פסיקת ביהמ\"ש העליון תיצור שני עמים ותפתח פתח לטרגדיות אישיות חמורות שלעומתן יחווירו הטלנובלות העצובות ביותר\". לדברי קליינר, למען אחדות העם צריך לגייר ע\"פ קנה המידה המחמיר ולא המקל. \"השופטים נחלקו ע\"פ השקפת עולמם, וצריך לדאוג שביהמ\"ש העליון ישקף באופן מייצג את הדעות השונות והשקפות העולם השונות בקרב הציבור הישראלי\".
בדעת מיעוט היה השופט יצחק אנגלרד. לדבריו, השאלה אינה שפיטה כלל, משום שהיא שאלה של השקפת עולם, שאין בכוחם של כלים משפטיים לפותרה. \"המחלוקת בציבור היהודי, הן בעולם והן בישראל, בסוגייה זו היא עמוקה וחריפה. תפיסה לאומית חילונית תרבותית עומדת כאן מול תפיסה דתית\", כתב השופט אנגלרד. עוד אמר השופט: \"לדעתי, לא היה זה מתפקידו של בית משפט זה לשוב ולפצל את מושג הגיור, פיצול שרוקן אותו מכל תוכן נורמטיבי, וזאת ללא הנחייה ברורה מצד המחוקק. לו היה בחפצו של המחוקק להכיר בדרכים נוספות של הצטרפות לעם היהודי לצורך חוק המרשם או לצורך חוק השבות, היה עליו לפרט זאת במפורש במעשה החקיקה. לכן, לדעתי, שגגה גדולה יצאה מידי בית משפט זה בנוטלו על עצמו תפקיד השנוי במחלוקת אידיאולוגית קשה בחברה היהודית. כל שכן, שלא היה צריך לנהוג כך שעה שהמדינה בעצמה, בטיעוניה לפנינו, מתנגדת לפסיקה זו של בית המשפט. לו הייתה דעתי נשמעת הייתי דוחה את כל העתירות, ומקבל את ערעור המדינה, וזאת מן הטעם שהגיור בחוק הוא חד ערכי, ומשמעותו גיור על פי דין תורה, כפי שהתגבש בהלכה היהודית מדורי דורות. משום כך אין כל ספק באשר למהותו של הגיור, ואין לפקיד המרשם כל קושי להחיל את המבחן ההלכתי הקבוע בחוק\", כתב השופט.
הראשון לציון הרב מרדכי אליהו הורה לכל הרבנים שעוסקים ברישום נישואים להתעלם מפסיקת בג\"צ.
יו\"ר המפד\"ל הרב יצחק לוי קרא לסיעות החרדיות להציב אולטימטום בלתי מתפשר, ולפיו או שיחוקק חוק שיתקן את המעוות וגם יעמיד את הבג\"צ במקומו, או שיתחיל מהלך של הכנות לבחירות חדשות, באמונה שאלה ישיבו לעם את כבודו. גם חבר הכנסת זבולון אורלב אומר כי בעניין זה יש לחוקק חוק עוקף בג\"צ.
הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו אמר כי הענקת חותם כשרות לגיור פיקטיבי יהיה בו משום \"בכייה לדורות\" לאורך זמן רב. הרב לאו הוסיף כי אין תהליך גיור בלי קבלת עול תורה ומצוות, ולא יעלה על הדעת שהעיקרון המקודש הזה יבוטל ויותאם מחדש על פי מידותיהם של עורכי הגיורים שההלכה מעולם לא שימשה נר לרגליהם. הרב לאו הזהיר מפני פיצול בלתי נסבל בחברה הישראלית, ומתח גם ביקורת על העיתוי, בעצם הימים הנוראים האלה, שאינם הולמים פסיקה התוקעת טריז בחברה.
תנועת ש\"ס הודיעה כי בג\"צ בהכרעתו מאיץ את התהליך הקטלני של התבוללות העם היהודי, את תהליך צמצום מניינו. בש\"ס אמרו כי בג\"צ הוכיח פעם נוספת שהוא אינו אלא הסניף הרדיקלי של מר\"צ ושל התנועה הרפורמית, וכי לכן חלקים נבחרים בציבוריות הישראלית אינם יכולים לשים בו עוד את מבטחם.
בעקבות החלטת בג\"צ בעניין הגיור הרפורמי העלתה סיעת ש\"ס הצעת חוק, הקובעת כי הרבנות הראשית לישראל היא בעלת הסמכות היחידה בענייני גיור. ההצעה תידון לאחר חג הפורים.
יו\"ר חרות, ח\"כ מיכאל קליינר אמר כי \"פסיקת ביהמ\"ש העליון תיצור שני עמים ותפתח פתח לטרגדיות אישיות חמורות שלעומתן יחווירו הטלנובלות העצובות ביותר\". לדברי קליינר, למען אחדות העם צריך לגייר ע\"פ קנה המידה המחמיר ולא המקל. \"השופטים נחלקו ע\"פ השקפת עולמם, וצריך לדאוג שביהמ\"ש העליון ישקף באופן מייצג את הדעות השונות והשקפות העולם השונות בקרב הציבור הישראלי\".