לפני כשבע שנים, תוך כדי שיחה על תקשורת עם תלמידים בישיבה תיכונית, נשאל המורה יונה פרסבורגר כיצד להתמודד עם בעיית ערוצי ה"שיחות הארוטיות", שבאותה תקופה הורשו לשלוח פרסומות לכל אחד באופן חופשי. פרסבורגר פנה לאגודה לשלום הילד וכשנוכח לדעת שהתחום פרוץ, החל לפעול יחד עם הח"כ לשעבר גילה פינקלשטיין להעברת חוק המחייב חסימת תכנים מזיקים. בעקבות הצלחת החקיקה, פרסבורגר הפך למומחה לנושא. "המודעות לסכנות האינטרנט באותה תקופה הייתה אפסית. פניתי לשרת החינוך דאז לימור לבנת, וכעבור כחצי שנה הופץ חוזר מנכ"ל ראשון לבתי-ספר יסודיים בנושא סכנות הגלישה באינטרנט".
מאז, הנושא הפך ללהיט. בשש שנים האחרונות הוזמן פרסבורגר להרצות בפני מורים, הורים ותלמידים כ-700 פעמים. אשתו עליזה, קלינאית תקשורת במקצועה, הפכה לשותפה לעבודתו, והשנה היא יצאה לחופשה ללא תשלום כדי לקדם את העמותה "נתיבי רשת" שהוקמה ביוזמתו במטרה להפיץ את דרכי ההתמודדות עם "תכנים בעייתיים" ברשת.
עצור – גבול לפניך
באולפנת "צביה מעלה אדומים" יש מודעות לנזקי הרשת. באולפנה התקיים באחרונה יום עיון לתלמידות החטיבה תחת הכותרת "עצור – גבול לפניך". את פני הבאים קיבל מיצג עם שילוט המזהיר מפני המחשב, ולידו האלטרנטיבה: ספות נוחות עם ספרי קריאה מעניינים. התלמידות הקשיבו בעניין רב להרצאתו של פרסבורגר, קיבלו טיפים מעשיים, שאלו שאלות, ורשמו את פרטיו להתייעצות נוספת.
היתרונות של האינטרנט ברורים – המידע נגיש, עדכני ורחב ונוגע למגוון עצום של תחומי חיים: חיפוש אבידות, נושאים עיוניים, בריאות וכלכלה, מקומות לבקר בהם, קניות, תורה, יהדות, חסד ועוד שפע של נושאים. "הרבה מורים והורים חושבים שהילדים יהיו חכמים יותר ככל שייחשפו יותר לאינטרנט, אבל מחקרים מראים ש-90 אחוז מגלישת הילדים ברשת הם לתוכני פנאי ובידור ולא להשגת מידע. העבודות שעושים ילדים תוך כדי היעזרות ברשת, כוללות הרבה מידע אבל עם פחות עומק. הילדים קוראים פחות והם יותר פסיביים. ראש ישיבה סיפר לי ששם לב שבשנים האחרונות התלמידים פחות מסוגלים להתעמק בסוגיה בגמרא".
לפי מחקר משנת 2007 ישראל נמצאת במקום השני בעולם בשעות גלישה. נתון זה מצטלב עם מיקומה הנמוך של ישראל בפעילות ספורטיבית של בני נוער – כמעט במקום האחרון.
בין הטיפים המעשיים שנתן פרסבורגר לתלמידות אולפנת "צביה", הוא המליץ על ניתוב שעות הפנאי לתכנים חיוביים ועל עשייה מגוונת, כדי שלא לפתח תלות במחשב. "פעם ילדים ידעו להעסיק את עצמם. היום זה קורה פחות ופחות", הוא קובל ומזהיר כי הגלישה באינטרנט צריכה להיות מבוקרת, וצריכים להימנע מהתבודדות מול המחשב. וכמובן הוא מדגיש את החשיבות בהימנעות מקשרים עם זרים ברשת ומציע לפתוח תא דוא"ל זמני להרשמה במקומות הדורשים זאת.
המורים צריכים להיות מודעים
"כשמורים נותנים שיעורי בית באינטרנט, הם צריכים לבדוק בעצמם אלו אתרים עולים. אחרת ילדים צעירים עלולים להיכשל תוך כדי הכנת שיעורים. ההורים צריכים לשתף פעולה עם בית-הספר במאמץ ללמוד את ההתמודדות עם האינטרנט", מזהיר פרסבורגר.
בהרצאותיו למורים הוא מדגיש את פיתוח החשיבה העצמאית, יצירתיות והעמקה אצל תלמידים, במיוחד בהנחייתם בכתיבת עבודות. הרבה תלמידים מעתיקים מהאינטרנט ללא בקרה וללא חשיבה, ופרסבורגר מנחה אותם להתמודד עם הבעיה על-ידי הצבת שאלות שידרשו מהלומד חשיבה, רפלקסיה, העלאת תובנות אישיות ויצירתיות. הוא מציע שלל אמצעים לעיבוד החומר אותו מלקטים מהאינטרנט כגון: טבלה, תרשים זרימה, מצגת, משחק או הצגה. "באופן זה, גם תלמיד שהעתיק עבודה שלמה מהאינטרנט יצטרך לקרוא אותה, להבין ולעבד את החומר".
מורים רגישים, כך הוא טוען, גם יוכלו לזהות סימנים לכך שתלמידיהם התמכרו, או נפגעו מהתכתבות עם אדם זר. "המורה רגיש בדרך כלל למילים ולהתנהגויות שמעידות על מצוקה. הוא צריך לעודד הרבה שיחות אישיות על האינטרנט, לשאול תלמידים איך הם מתמודדים, אך לא לבוא מעמדה של שיפוט וחקירה".
דרך "הקו החם" הוא פגש בני נוער שנזקקו לטיפול פסיכיאטרי, נשרו מהלימודים או לא התגייסו לצבא בעקבות התמכרותם לאינטרנט."האינטרנט הוא אחד הגורמים הממכרים ביותר הקיימים היום", טוען פרסבורגר. "יש בו טשטוש בין העולם הווירטואלי למציאות ויש סכנה שדור שלם של צעירים יתנתק מהמציאות. יש לקבוע זמנים קבועים ולמעט את זמן הגלישה".
"מאז שהתחילה המודעות בציבור הדתי לסכנות הגלישה, בתי-הספר שמים דגש על הנושא ומתייחסים אליו ברצינות. בנוסף יש אמצעי סינון ובקרה יעילים שהופכים את האינטרנט ליותר נקי. הסינון לא פותר את כל הבעיות, עם זאת הוא מצמצם את הנגישות לאזורים מסוכנים".
פרסבורגר, אב לשישה, למד מניסיונו עד כמה הרשת פרוצה כאשר עזר לבנו בהכנת שיעורי בית על-ידי חיפוש באינטרנט. הוא נדהם לגלות כמה תכנים שליליים עלו בעקבות חיפוש מילת מפתח נייטרלית. הוא מדגיש כי דרך חיפוש באינטרנט ילדים עלולים להיתקל בכתות, בנשים שמנצלים ילדים, הימורים, ואנשים שמטרתם להרוס את חייהם של אחרים.
בין נזקי הגלישה באינטרנט ניתן למנות פגיעה במערכת העצבים, השמנה ואפילו פגיעה בחיי המשפחה.
פייסבוק - כל העולם כולו "קשר" צר מאוד
בנוסף לתכנים המסוכנים, ילדים ובני נוער נחשפים למדיה החברתית שהתפתחה באינטרנט, החל מצ'אט, פורומים שונים, ICQ ובשנתיים האחרונות, פייסבוק. בדור הצעיר, כך מזהיר פרסבורגר, רבים משקיעים ביצירת קשרים וירטואליים על חשבון קשרים ישירים. לנוכח הקושי בפיתוח חברות עמוקה, לעיתים הם מתפתים ליצור קשר עם זרים, או שהם חשופים לפניות והטרדות.
מהלך הרצאה סיפור אחד מראשי הישיבות סיפור ממחיש את סכנת הצ'אט. תלמיד י"ב יצר בצ'אט קשר ארוך ורגשי עם אדם שהתברר כערבי מהשומרון. יום אחד נדהם התלמיד לגלות שחברו מהצ'אט נהרג בחילופי אש עם צה"ל. "הבנו שנחסך לנו עוד אסון כמקרה של אופיר רחום ז"ל", סיפר אותו ראש ישיבה. המקרה של אופיר רחום, בן ה-16 מאשקלון, היכה את גולשי האינטרנט בהלם. בינואר 2001 הוא נרצח על-ידי פלסטינים ברמאללה לאחר שפלסטינית פיתתה אותו דרך האינטרנט.
"אלפי ילדים בישראל נפגעו פיזית או נפשית משימוש בצ'טים. מה שמתחיל כברבורים תמימים בין שני משתתפים יכול במהירה להידרדר ולהפוך לפגישה לצורכי סחיטה שהמידע עליך לא יפורסם ברבים". פרסבורגר חוזר ומזהיר במהלך ההרצאה מיצירת קשרים עם זרים ולהיזהר ממתחזים. "פנו אלי מספר נערות דתיות שחברותיהן נפגעו מקשר עם זרים שהכירו דרך האינטרנט".
אמא שפנתה ל"קו החם" שהקים פרסבורגר לסיוע לנפגעי האינטרנט, סיפרה איך בעקבות קשר שנותר עם משתתף בפורום, בן אחותה קיבל דוגמית חינם של סמים לניסיון, וכך החל להידרדר לסמים.
בפייסבוק, אומר פרסבורגר, המשתמש יוצר לעצמו מעין "קיר" אישי עם פרופיל בו הוא רושם את פרטיו האישיים ומעלה תמונות וסרטונים עליו ועל נושאים שונים. הגולש מרגיש שהוא מצטרף לקבוצה חברתית ספציפית, לפי מקום לימודיו, תעסוקה או תחביב. הרישום לפייסבוק בחינם, ובעליו מתפרנסים מהפרסומות הרבות המועלות בו.
"הפייסבוק לוקח משהו מהנפש. הוא יוצר מושג מעוות של חברות ומעודד יחסי אנוש שטחיים. לא רואים אחד את השני. חושבים שיש המון חברים, אך למעשה זו אשלייה של חברות. הפייסבוק בא על חשבון חברות אמיתית" אומר פרסבורגר ומצטט ממחקר אמריקאי לפיו הפייסבוק מפתח בעיות של קשב וריכוז. יש ירידה בציונים", אומר פרסבורגר ומצין שבנוסף יש לפייסבוק השלכה שלילית על השפה. דוגמאות מהתכתובת ברשת: "קראתי כתבה 100ממת" במקום "מהממת", או "אחווותיי ! (: מתעליייך !!!" זה הופך להרגל ומתחילים להשתמש בשיבושי לשון.
אם כבר משתמשים בפייסבוק, פרסבורגר ממליץ על שימוש בהגדרות פרטיות של "חברים בלבד", או לפחות "חברים של חברים" כי אחרת אתה פרוץ לכולם.
ביל גייטס מגביל את שעות הגלישה לילדיו
הבעיה העקרונית של האינטרנט היא שהוא מפיץ מידע בצורה לא מבוקרת. "לפני עידן האינטרנט, העורכים היו אחראיים על התכנים. למרות הרדידות של רוב העיתונים, המידע היה מבוקר. באינטרנט כל אחד יכול להעלות תכנים ואין צנזורה. לכן צריכים להיזהר. זה כמו נסיעה בכבישים עם הרבה סיכונים". בסרטון קצר על תאונת דרכים ברחוב לא סואן שנגרמה מחוסר זהירות של הנהג, ממחיש פרסבורגר את סכנות הרשת ואגב כך מעביר מסר על זהירות בדרכים. הוא עצמו עבר בשנת 1996 תאונת דרכים קשה ונזקק לשיקום.
בהרצאותיו מדגיש פרבורגר כי ביל גייטס, מייסד ויו"ר חברת התוכנה הענקית מיקרוסופט, שמודע לתופעת ההתמכרות לאינטרנט מגביל את ילדיו בשעות הגלישה. גייטס מאפשר להם לא יותר משעתיים ביום ליד המחשב כשהוא מדגיש שילדים צריכים דברים מגוונים כמו ספורט, חברים וספרים.
פרסבורגר, בן 43, נולד בפריז. אביו יצחק פרסבורגר, היה נער פליט שואה מהונגריה. ביחד עם שתי אחיותיו הוא עלה ארצה באמניית המעפילים "אקסודוס", והיה חלק מההמון הצוהל בשד' רוטשילד בתל אביב בעת הכרזת המדינה. הוא למד אמנות במכון אבני, כשבין מוריו אמנים ידועי שם כמו מרסל ינקו, מייסד תנועת הדאדא. בשנת 1963 נסע לצרפת להמשך לימודיו, ופגש שם את גאולה. השניים נישאו וחיו בפריז עד לעלייתם לירושלים עם ילדיהם ב-1979.
"אבא גדל בבית יהודי חם, אך במהלך השואה הוא נותק מחיק ילדותו", מספר פרסבורגר ומתאר ילדות עשירה בצרפת: "היינו קשורים בפריז עם ציירים מפורסמים. היינו חברים של משפחה קרובה לבית המלוכה הבלגית. ביליתי עם משפחת המלוכה בטירה המלכותית, ברכיבה וצייד בסיוע סוסים אצילים. גדלתי על תרבות המערב עם סרטים ומוסיקה לועזית והרביתי לטייל בחופשות בצרפת וברחבי אירופה". בגיל 17,הגיע פרסבורגר למסקנה שלמרות הפאר והעושר הוא זקוק לדבר מה נוסף: "גיליתי תורה והתחזקתי. גם משפחתי התחזקה ומזה הרבה שנים שומרת מצוות". הוא למד בישיבת הסדר בקרית ארבע ועוד שלוש שנים נוספות בישיבה גבוהה במקום, עסק בגרפיקה ובעיתונות. עד שכאמור כאב וכאיש תקשורת נחשף לסכנות הרשת והחליט להקדיש את מיטב זמנו ליצירת מודעות לסכנות הרשת. הוא הוזמן להשתתף בוועדה לזכויות הילד בכנסת כמומחה לנושא ופעילותו הובילה כאמור לחקיקה ולהסדרה של מה מותר ומה אסור באתרי ילדים, ופיתוח צנזורה על אתרים שפונים לילדים.
בנוסף לחינוך והסברה עמותת "נתיבי רשת", בה חברים אנשי חינוך, הגות ותרבות ומחשוב, פועלת להקמת קו חם לפניות הציבור בתחום הנפשי והחינוכי ובנושאים הקשורים לבטיחות ברשת, וכן מתן ייעוץ והדרכה לארגונים ולמוסדות.
עמותת "נתיבי רשת" גם עוסקת בבקרה על דרכי הסינון ואתרי אינטרנט ישראליים המיועדים לילדים. פרסבורגר פעל להסרת משחקים קשים כדוגמת משחק שמטרתו להכות קשישים בבית אבות. "נוכל ללמוד מקנדה, שם היו חדורים שליחות תרבותית וצרכנית והצליחו להוריד חומרים שליליים מ-140 אתרים ולסגור 40 אתרים שפנו לילדים ולנוער".
פרסבורגר מסכם שלמרות הסכנות יש באינטרנט גם הרבה יתרונות ויש בו אתרי חסד והתנדבות, למשל אתר Libri Vox בו ניתן בהתנדבות לקרוא ולהקליט ספרים לעיוורים: "האינטרנט הפך להיות כלי שהחברה מתנהלת דרכו, ולכן צריך לפתח גישה חינוכית וערכית ביחס אליו וללמוד להשתמש בו בחוכמה. יש צורך לבנות מסגרת לגלישה, לקבוע מהיכן גולשים (רצוי ממקום מרכזי בבית), להימנע מאינטרנט סלולרי, או אלחוטי, ללא בקרה, לקבוע מראש את משך הגלישה, להיות מעורבים בתוכני הגלישה של הילדים תוך פיתוח שיח ומודעות. מומלץ מאוד להשתמש בסינון תוכן המותאם לגלישה בישראל, לא כמחסום בפני ילדים אלא כאמצעי להפחתת הנגישות לתכנים פוגעניים ואפילו באקראי".
הכתבה פורסמה ב'אתרוג', כתב עת לחינוך, יהדות וחברה