ענת קם
ענת קםפלאש 90

בית המשפט המחוזי בתל-אביב צמצם היום את צו איסור הפרסום שהסעיר את המדינה, ובכך התיר לחשוף כי כתבת אתר "וואלה", ענת קם, הואשמה בריגול חמור ובמסירת ידיעות במטרה לפגוע בבטחון המדינה.

על פי כתב האישום, בעת ששירתה קם בעבר כפקידה בלשכת מפקד פיקוד המרכז בצה"ל לפני כשלוש שנים, אספה והוציאה ללא רשות מהצבא ובניגוד לאיסורים מפורשים, למעלה מאלפיים מסמכים, כאשר מאות רבות מתוכם מסווגים "סודי" ו-"סודי ביותר".

בסופו של דבר מסרה קם מסמכים רבים מאוד ובכללם רבים המסווגים "סודי" ו"סודי ביותר", לעיתונאי אורי בלאו מעיתון "הארץ".

בפרקליטות המדינה טוענים, כי צו איסור הפרסום המלא שהוצא בפרשה היה חיוני עד כה כדי למצות את האפשרות להגיע להחזרת המסמכים שנגנבו, וכדי למנוע שיבוש חקירה של העבירות החמורות ביותר שלכאורה בוצעו בפרשה זו. בכפוף לצו איסור פרסום מצומצם, שחל עדיין על פרטים מסוימים, בין השאר בשל העובדה שהחקירה עדיין נמשכת.

על פי כתב האישום, בעת ששירתה קם בעבר כפקידה בלשכת מפקד פיקוד המרכז בצה"ל לפני כשלוש שנים, אספה והוציאה ללא רשות מהצבא ובניגוד לאיסורים מפורשים, למעלה מאלפיים מסמכים, כאשר מאות רבות מתוכם מסווגים "סודי" ו-"סודי ביותר".

אשר על כן מואשמת קם בעבירות של איסוף מידע סודי ומסירתו למי שאינו מוסמך לכך, בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, לפי סעיף 113 לחוק העונשין. 

המסמכים כוללים, בין היתר, תוכניות להתמודדות צה"ל עם מצבים שונים, תוכניות מפורטות למבצעים צבאיים, תיאור של פריסת כוחות צה"ל בשגרה ובחירום, כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי הערכות מצב ועוד.

הערכת הגורמים המקצועיים, היא כי הוצאת המסמכים מרשות הצבא והחזקתם בידי גורמים בלתי מוסמכים ללא כל מנגנון פיקוח ובקרה, עלולה לגרום לכך שמסמכים סודיים ביותר שחשיפתם תסכן חיי אדם, יגיעו לידיעת גורמים עוינים וכך תגרם פגיעה קשה ומתמשכת בביטחון המדינה וביכולתה להתמודד עם האיומים המונחים לפתחה. 

מאז החלה החקירה נמצא בלאו מחוץ לישראל ובוחר שלא לחזור לארץ, למרות שידוע לו שהוא מבוקש לחקירה מזה זמן רב. על פי הראיות שבידי המדינה, עולה חשד כי מסמכים מסווגים רבים מאוד נמצאים עדיין ברשותו של אורי בלאו מ"הארץ".

נוכח הרגישות הגדולה של המסמכים, ובשל הפגיעה החמורה בביטחון המדינה שתגרם אם יגיעו המסמכים, המוחזקים בידי גורמים שאינם מורשים ואינם מיומנים לכך, ובאופן שאינו מאפשר את אבטחתם כנדרש, לידיעת גורמים עויינים, עשתה המדינה כל מאמץ כדי לקבל בחזרה את המסמכים המסווגים. 

לשם כך, באישור היועץ המשפטי לממשלה הקודם, נערך לפני מספר חודשים הסכם עם אורי בלאו על פיו הוא התחייב להחזיר את המסמכים הסודיים שבידיו למדינה, לרבות מסמכים  "הכוללים תוכניות אופרטיביות ומבצעיות". המדינה מצידה, הסכימה לפנים משורת הדין, בין היתר, שהמסמכים שיחזיר לא יהוו בסיס לחקירה פלילית נגדו; כי ככל שתיפתח חקירה לאיתור מקור ההדלפה של המסמכים שיוחזרו, בלאו לא ייחקר כחשוד ולא יישאל על מקורותיו העיתונאים בהקשר למסמכים אלה; וכי המסמכים שאותם יחזיר לא ישמשו כראיה נגד החשוד בהדלפה. 

בעקבות ההסכם מסר בלאו למדינה כ-50 מסמכים מסווגים. אלא שבהמשך החקירה עלה חשד ממשי כי בלאו הפר את ההסכם שערך עם המדינה וכי תוך הונאת גורמי הביטחון והפרת האמון שניתן בו הוא ממשיך להחזיק ברשותו מספר גדול ביותר של מסמכים סודיים. 

כדי לצמצם את הסיכון והנזק שנגרמו למדינה ולביטחונה נעשה מאמץ נוסף על ידי המדינה להגיע להחזרת המסמכים המסווגים לרשותה. במסגרת זו הוצעו לבלאו הצעות מרחיקות לכת מבחינת אכיפת החוק, והכל בשל רגישות המסמכים שבידיו, וכדי לנטרל את הסכנה שהמסמכים יגיעו לידיעת גורמים עוינים. אולם רק שלשום (ביום 6.4.2010) דחה בלאו, באמצעות בא-כוחו, את הצעות המדינה. 

משהובהר סופית כי בלאו לא מתכוון להחזיר מרצונו את המסמכים המסווגים שברשותו וכי הוא דחה את הצעות המדינה, פגו חלק מהטעמים שביסוד איסור הפרסום. בנוסף, בימים האחרונים, הועברו שלא כדין פרטי הפרשה לידיעת כלי תקשורת זרים בידי גורמים אינטרסנטיים ופורסמו ברבים. מטעמים אלה ביקשה היום המדינה לצמצם את צו איסור הפרסום ולפרסם את עיקרי הפרשה, בכפוף למספר מגבלות שנותרו ההכרחיות גם כיום מטעמי שמירת בטחון המדינה ומניעת שיבוש המשך החקירה. בית המשפט נענה לבקשה והסיר את עיקר איסור הפרסום. 

"המדינה תמשיך לפעול כמיטב יכולתה לשמירת סודות המדינה ולמיצוי הדין עם כל מי שיסכן את בטחון המדינה, ושלום אזרחיה וחייליה. המדינה תעשה כמיטב יכולתה לשמר את חופש העיתונות תוך גילוי הרגישות הראויה, אולם לא תסכים כי הדבר יביא להפקרות ביטחונית", נמסר מהפרקליטות.

הארץ: כל הכתבות אושרו, מצטערים על התפנית בעמדת השב"כ

בעקבות פרסום הפרשה נמסר מ"הארץ" כי כתב "הארץ", אורי בלאו, חשף בשנתיים האחרונות שורה של פרשיות הנוגעות להתנהלות צה"ל וזרועות הביטחון בשטחים, ובהן כתבת תחקיר שחשפה בנובמבר 2008 סיכומי דיונים בהשתתפות הרמטכ"ל אשכנזי, אלוף הפיקוד דאז נוה וראשי השב"כ, אשר ניתנו בהם לכאורה הוראות לביצוע פעולות שאסורות על פי הוראת בג"ץ.



כל הכתבות אשר פורסמו ב"הארץ" נשלחו לצנזורה הצבאית וקיבלו את אישורה המלא.



בספטמבר 2009 זומן בלאו למשרדי השב"כ ונדרש למסור את המסמכים ששימשו אותו בהכנת הכתבות. מרגע זה, ניהלו עו"ד מיבי מוזר מטעם עיתון "הארץ" ואורי בלאו דיאלוג עם היועץ המשפטי של השב"כ בדבר החזרת המסמכים, דיאלוג אשר נועד לשמור על מקורות המידע ועל חופש הפעולה של הכתב מבלי לפגוע בביטחון המדינה. דיונים אלה הובילו ב-15 בספטמבר 2009 לחתימת הסכם, שבמסגרתו העביר אורי בלאו לשב"כ עשרות מסמכים מסווגים שהיו ברשותו, ומנגד התחייב השב"כ לא לחקור את הכתב על מקורותיו העיתונאיים, לא לחקור את הכתב כחשוד, ולא להשתמש במסמכים כראיה בהליך משפטי כנגד החשוד בהדלפה.



לאחר שמולאו כל התנאים בהסכם ונמסרו המסמכים, ביקש השב"כ לפנים משורת הדין לקבל לידיו גם את המחשב האישי של אורי בלאו. מערכת "הארץ" נענתה לבקשה, והמחשב הושמד עם מסירתו מול עיני הכתב.



כעבור זמן קצר עצר השב"כ את ענת קם, לשעבר חיילת בלשכת אלוף פיקוד מרכז, בחשד שהיא המקור של אורי בלאו. בינואר 2010 הודיע השב"כ לעו"ד מוזר שמרשו, אורי בלאו, מבוקש לחקירה. עו"ד מוזר השיב שדרישה זו סותרת את תנאי ההסכם ושהוא מייעץ לאורי בלאו לא להיענות לה. מרגע זה, סרב השב"כ לעמוד בתנאי ההסכם אשר עליו חתם ודחה הצעה של עו"ד מוזר לגבש הסכם נוסף אשר ישיג מטרת השב"כ להגן על ביטחון המדינה, ומנגד ישמור על תנאי ההסכם שגובש ועל חיסיון המקורות.



"הארץ" מצטער על התפנית הפתאומית בעמדת השב"כ ועל תוצאותיה, שמשמעותן הפעלת לחץ כבד ואיומים על עיתונאי הממלא את שליחותו.

וואלה: העבירות לכאורה אינן קשורות לעבודה באתר

בעקבות פרסום הפרשה נמסר מאתר "וואלה", כי העבירות אותן לכאורה ביצעה ענת קם נעשו ללא קשר לעבודתה באתר. קם יצאה לחופשה לפני כחודש וחצי ואנו עוקבים אחרי ההליך המשפטי ונמצאים בקשר עם בני משפחתה.