עונת הדו"חות, במהלכה התפרסמו הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות לשנת 2009, שבה והעלתה לכותרות את נושא שכר הבכירים המנכ"לים, מנהלי הכספים ויושבי ראש החברות. הצעת חוק שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ', מבקשת לקבוע גבולות לחגיגת השכר ולהגביל את שכר הבכירים לרמה של פי 50 מהשכר הנמוך ביותר באותה החברה. כך, אם השכר הנמוך בחברה הוא 4000 שקלים בחודש, כי אז לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקלים בחודש. הצעת חוק אלטרנטיבית מבקשת לקבוע כי שכר העומד מעל תקרה מסוימת לא ייחשב כהוצאה מוכרת לצורך מס, דבר אשר יגביל את המוטיבציה להענקת שכר מוגזם.
פרופ' יוסף גרוס מאוניברסיטת ת"א, אשר ערך מחקר בנושא השכר בחברות הציבוריות, סבור כי הגבלת השכר באופן טכני אינה ראויה ובלתי ישימה. לדבריו, "להגבלה שכזו היה מקום לו החברות היו מקבלות סיוע ממשלתי, כפי שקרה בארה"ב. אולם בשוק חופשי לא ראוי לקבוע הגבלות טכניות על גובה שכר של עובדים, גם אם הם בכירים".
גרוס מציין כי במסגרת מחקרו הציע ששכרם של הבכירים בחברות הציבוריות יאושר על ידי בעלי המניות, במקום המצב כיום בו שכר הדירקטורים מאושר על ידי בעלי המניות, אולם שכר המנכ"ל ובכירי החברה מאושר על ידי הדירקטוריון, אשר איננו הנפגע מניפוח שכר הבכירים. "בעלי המניות היום אינם גברת כהן מחדרה אלא למעשה הגופים המוסדיים, אלו אשר מנהלים את ההשקעות של כולנו באמצעות קופות הגמל, קרנות הפנסיה, קרנות הנאמנות וכדו'. מדובר בגופים חזקים המסוגלים להפעיל שיקול דעת ולקבוע האם שכר הבכירים אכן סביר, או שמא מדובר בשכר שאיננו משקף את העבודה תמורתה הוא משולם".
במקביל לפיקוח על השכר עצמו, סבור פרופ' גרוס כי יש לפקח על הנורמות לפיהן נקבע השכר, ולבדוק האם הנורמות הגיוניות ומשקפות שיטת תגמול סבירה. גרוס מאמין כי הפיקוח אינו צריך להיעשות באמצעות חקיקה, כפי שמבקשים מספר ח"כים, אלא באמצעות מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום. "אפשר לקבוע באמצעות הבורסה מהן החובות של חברה המבקשת להירשם למסחר בתחום השכר. אפשר לקבוע את החובות הללו באמצעות הממונה על שוק ההון, וניתן אף לדרוש את השקיפות והפיקוח באמצעות אותם גופים מוסדיים, אשר יתנו את ההשקעה בחברה בפיתוח מנגנוני תגמול סבירים למנהלים הבכירים". גרוס סבור כי מנגנוני התגמול צריכים להיות כאלו המבטיחים לא רק שכר על הצלחות, אלא גם עונש על כישלונות. בנוסף יש לבדוק שהתגמול איננו מעודד נטילת סיכונים בלתי סבירים. תוצאות אלו ניתן להשיג בין השאר על ידי תשלום בונוס על הצלחה רב שנתית, או תשלום בונוס באיחור, כאשר כבר ידועות התוצאות העסקיות של השנים הבאות. במסגרת מנגנוני הפיקוח מציע גרוס לחייב כל חברה בורסאית ביצירת קוד אתי בנושא זה, ובהקדשת פרק נפרד בדו"ח הכספי לנושא תגמול הבכירים, בו יפורטו הקריטריונים לתגמול, וכיצד הם הובילו לתוצאה הסופית.