בפסק דין מעניין שהתפרסם לאחרונה בתביעת נזיקין, דן השופט בכובד ראש בראיות אותן הביאה חברת הביטוח מתוך עמוד הפייסבוק של הצעירה התובעת, לכך ששיעור נכותה התפקודית איננו גבוה כפי שעולה מתוך הראיות שהובאו בתביעה. חברת הביטוח טענה כי חיי החברה המשתקפים מתוך עמוד הפייסבוק אינם תואמים את חוות הדעת הרפואיות, לפיהן נגרמה לצעירה נכות קוגניטיבית הפוגעת במסוגלותה החברתית. השופט דחה את טענת חברת הביטוח, אולם לא שלל את השימוש בראיות מתוך עמוד הפייסבוק, להן העניק משמעות שונה. גם מחפשי עבודה בהיי-טק נתקלים לאחרונה לא פעם בשאלות שהמידע בנוגע להן נשאב מתוך מה שפרסמו הם עצמם ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות כאלו ואחרות.
חשוב להפנים, כי מושגי הפרטיות כפי שהורגלנו אליהם בעבר השתנו בשנים האחרונות, דבר שמחייב אותנו ליותר כנות בכל מגע בינינו ובין הסביבה. חיפוש קצר בגוגל עם שמו של אדם, בהנחה ששמו איננו משה כהן, עשוי להציף אזכורים שונים שלו אשר ילמדו אותנו לא מעט על מעשיו, אורחות חייו, מקצועו, ועוד לא מעט נתונים נוספים. פרופסור שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה טוען כי מושג ה"פרטיות" היא המצאה בורגנית ואחרי שפיתחנו והצמחנו תרבות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק המבוססות על חשיפה ושיתוף בין הגולשים – אי אפשר להחזיר את החתול אל תוך השק ולהתלונן על היעדר פרטיות גולשים. רבים מאיתנו אינם שמים לב, אולם בהצהרות עליהן הם מסכימים לפני רישומם למערכות שונות, הם מוותרים על הפרטיות בכל הנוגע לאותן הפעולות וגם הן עשויות להיחשף, ובדין.
אולם, על אף התחזית הפסימית, חשוב לשים לב לכמה כללי התנהגות בסיסיים אשר עשויים להפחית את הנזק שבחשיפה, זאת לפחות בכל הנוגע למידע אותו אנו מעלים מיוזמתנו על הרשת. באופן בסיסי יש לשים לב להגדרות הפרטיות ברשתות החברתיות ולהשתמש בהן באופן מושכל. בנוסף חשוב לשים לב את מי אנחנו מצרפים כ"חברים" ברשת החברתית, אין סיבה לצרף כחבר מישהו שאיננו מכירים. אולם מעל הכל חשוב לשים לב למידע אותו אנו מפרסמים ולצורת הצגתו. לא להגזים בתיאורים שמטרתם "לעשות רושם" על חברינו, אולם עלולים ליצור רושם הפוך במקומות אחרים, ולזכור כי הכנות היא המפתח הטוב ביותר להגנה מנזקי החשיפה.