מכון משואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה, ערך הערב (ראשון) עצרת לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בפתח הטקס נשא דברים שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, אשר תיאר מפגש מרגש בין אביו – הנשיא חיים הרצוג ז"ל – כאשר היה קצין בצבא הבריטי, לבין ניצולה בת כ-15 אותה שיחרר ממחנה ברגן-בלזן. עוד אמר השר "חשוב לומר... שהאתגר של מדינת ישראל הוא הצורך להפעיל מצד אחד זרוע צבאית חזקה ונחושה המבטיחה את ביטחוננו ועוצמתנו, ומצד שני לחתור לפריצת דרך אמיצה ומשמעותית לשלום". עוד התייחס השר ליחסי ישראל ארה"ב באומרו שעל מדיניות המדינה להיות "נבונה ואחראית" על מנת לכונן בריתות והסכמים "ולהבטחת מעמדה ... ומניעת בידוד מדיני".
הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, התייחס לאיום האיראני במרומז ואמר "לא ניתן לאיש מאויבינו לקבוע את גורלו של העם היהודי. אנו עדים לקיומם של גלי אנטישמיות המבקשים להשלים את משימתו של הצורר הנאצי. אך מול איום זה לא ניצב עם חסר ישע אלא מדינה משגשגת הנחושה לעשות כל מה שדרוש על מנת שבני ישראל ישבו איתנים בבתיהם". הרמטכ"ל גם ערך מעין טקס השבעה עצמי כאשר התחייב "שכבן הדור שני לשואה, זכר השואה לא ימוש מליבנו".
יו"ר מכון "משואה", שרגא מילשטיין, שיחזר את יום השחרור בו הופיעו הבריטים בשערי מחנה ברגן-בלזן בו נכלא, "אחרי שנות הסבל והפחד עמדנו משתאים ומתלבטים מול החופש והעולם שנפתח בפנינו. העוז, התושייה ורצון החיים, אשר דוכאו במשך שנות המלחמה מצאו להם תוך זמן לא רב, אפיקי לימוד ויצירה חדשים, בהצלחה לא מבוטלת". הוא קרא לחברה האוניברסאלית להילחם בגזענות שהכשירה את הקרקע לשואה וסיכם בכך ש"הניצחון האמיתי שלנו הוא שהאידיאולוגיה הנאצית הפכה לפרק עצוב, בעוד מדינת ישראל שותפה במשפחת העמים, כמדינה יהודית ודמוקרטית, המחויבת לחופש האדם ולשלטון החוק".
עוד נכחו בטקס נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס – השופט אהרון ברק – ואיתו שופט חוקתי בכיר מגרמניה.
לאחר תפילת הקדיש הודלקו שש משואות לזכר ששת המיליונים שהושמדו בשואה. העצרת השנה נערכה תחת הכותרת יום השחרור, וכל מדליקי המשואות היו ניצולים אשר שוחררו ממחנות הריכוז וההשמדה. את משואת התקומה הדליקה השחקנית חנה מרון, שעלתה ארצה עם משפחתה לאחר עליית הנאצים לשלטון ומהווה סמל לתרבות התיאטרון בישראל.