למעלה מעשרת אלפים צעירים - יהודים ולא יהודים - השתתפו במצעד החיים במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בפולין. בראש צעדו רבה של תל אביב הרב ישראל מאיר לאו, ויו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי.
(באדיבות קול ישראל)
יו"ר מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו, אמר בטקס מצעד החיים במחנה אאושוויץ בירקנאו, כי "שערי מוות זהו המקום הזה, אאושוויץ בירקנאו הוא בית הקברות הגדול ביותר בתולדות האנושות. שני מיליון וחצי בני אדם נרצחו כאן רק בגלל השנאה".
"יהודים רצו להימלט מכאן, מאירופה, ולא היה להם לאן. מה היתה תגובת העולם על מה שקרה בליל הבדולח? הם לא עשו כלום חוץ מגינוי או הפגנה", הוסיף הרב לאו. "קורבנות הם קורבנות, לא רק היהודים היו הקורבנות אולם כל היהודים היו קורבנות", ציין הרב לאו.
יו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי, אמר "באנו לכאן היום בכדי לזכור. אולם קל לשכוח. הדבר האחרון שהם ראו היו תאי הגזים. אנחנו רואים את הפרחים הפורחים ואת היער העבות המקיף אותנו. אנחנו שומעים ציוץ צפורים וקולות אביב. הם שמעו את שאון רכבות המוות המגיעות לתחנתן הסופית.הם נקרעו ממשפחותיהם, הפכו למספרים, כבודם נמחק, והם נשלחו אל מותם. אנו עומדים כאן היום עם עמיתינו בטוחים וחופשיים.
אני יודע שזה קל לשכוח. אני גדלתי באוקראינה, וכילד שיחקתי בשדות שאך שנים ספורות קודם לכן, היו שדות קטל עבור מאות אלפי יהודים, ובכללם רבים מקרובי משפחתי שנטבחו.
הדור שלי לא ידע מאומה על אירועים טרגיים אלו. הבורות שלנו הייתה כתוצאה ממדיניות מכוונת של המשטר הסובייטי שרצה לשלול מאיתנו את הזיכרון ולמחוק את זהותנו. המשטר ההוא הבין את כוחו של הזיכרון. הוא הבין את כוחה של הזהות. די מהר, הדור שלי הבין אף הוא את כוחם", אמר שרנסקי.
"קל לומר שלקחי אושוויץ נלמדו. קל לומר את שלש מילות הקסם: לעולם לא עוד. החלק הקשה הוא להעניק משמעות למילים אלה. זהו האתגר שלנו. זהו האתגר שלכם. על מנת למנוע מצב שהרוע הזה יחזור על עצמו, לכל מי שנמצא כאן היום יש אחריות. על ישראל מוטלת אחריות מיוחדת. ישראל קמה בכדי להבטיח את קיומו הפיסי של העם היהודי. אנו מתמודדים עם אחריות זו בכך שאנו מתייחסים ברצינות לאיומים של אויבינו להרוס אותנו. אנחנו עושים את כל אשר בידינו למנוע בעדם מלממש איומים אלה".
"העם היהודי אינו לבד בזוכרו את השואה. גברים ונשים צעירים מאומות ודתות שונות עומדים כאן איתנו היום. הם, כמו מיליוני אנשים אחרים ברחבי העולם, נחושים להפוך את זכר השואה לקריאה לחיים בעולם הומני יותר, צודק יותר והגון יותר. ביחד, אנחנו מבטיחים שאלו שמתו כאן לא יישכחו. אנו רואים את רגעיהם האחרונים. אנו שומעים את בכיים האחרון. ואנו יודעים שהזיכרון שלהם הפך לחלק מאיתנו, של חלק ממה שאנו מאמינים בו וחלק מהעתיד השונה שאנחנו מקווים לבנות ביחד".