"עינו של האח הגדול צופה ורואה הכל", כך למדו שני אחים מירושלים, אשר הורשעו על ידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, בעבירות של תקיפה וגרימת חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה וגרימת חבלה בנסיבות מחמירות.
סיפור המעשה מתחיל סמוך למאפייה ירושלמית. צעיר כבן 23 נאלץ לשמוע כיצד אחד מעובדי המאפייה מתגרה בחברתו שהיתה עימו, מדבר אליה בגסות ואף משמיע לעברה קריאות גנאי.
את הקטטה שכמעט והתפתחה בשלב זה ניסו להרגיע כמה מעובדי המאפיה, אולם אז הגיע למקום אחיו הצעיר של הצעיר הנסער, נתן לו אלת ביסבול, וכשהוא מחזיק בידו אולר לדרמן שלוף עלו השניים לתוך המאפיה, יצאו ממנה, וברחבה שמתחתיה תקפו את עובד המאפייה ואחיו, גרמו להם חבלות קשות וברחו מהמקום.
לאירוע ניתנו שתי גרסאות שונות בתכלית. גרסתם של האחים התוקפים אשר התמקדה בטענה כי היה מדובר באירוע של הגנה עצמית, ומנגד גרסתם של עובדי המאפייה, אשר לא הכחישו את העימות שקדם לתקיפה, אך הבהירו כי בשעת התקיפה לא נשקפה סכנה לאיש מהתוקפים.
את הסתירה בין הגירסאות ישב השופט סולברג באמצעות תמונות האבטחה, תוך שהוא קובע כי "הצפייה בסרטון שוללת אפוא את גירסת הנאשמים באופן מוחלט, אולם גם עדויותיהם כשלעצמן אינן יכולות לעמוד. הן גדושות בקושיות ובפירכות".
עם זאת, כיוון שסרט האבטחה לא כלל קול, זוכו האחים מעבירת האיומים, "לא הובאו ראיות ממשיות מספיקות על איומים מצד הנאשמים. אילו היה שֶמע בסרטון, הדעת נותנת, על- פי שפת הגוף הנצפית בסרטון, כי היו נשמעים דברי איומים. אך משלא שמענום, משלא הובאו מפי העדים דברים מבוררים ומפורשים בעניין זה, ומכיוון שגם לא באה טענה בסיכומי המאשימה לגבי עבירת האיומים, אני מזכה את הנאשמים מחמת הספק מעבירה של איומים".