במכתב ששיגרה לראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, נצ"מ זיווה אגמי, דורשת חברת מועצת עיריית ירושלים, יעל ענתבי, לחקור את חוקיות קבלת ההחלטות בפרויקט הרכבת הקלה שבעיר.
ביומן ערוץ 7 היא מספרת על המניעים שהובילו אותה לדרישה זו. לדבריה פרויקט הרכבת הקלה אמנם אמור לתת מענה למצוקות תחבורתיות שבעיר, אולם מדובר בפרויקט שאינו מתאים באופיו לעיר ירושלים. היא מזכירה כדוגמא ימים בהם שונו מסלולי האוטובוסים בעיר בשל זריקות אבנים בידי ערבים תושבי העיר, שינויים שכאלה לא יתאפשרו כאשר מדובר בתוואי נסיעתה של רכבת. בהקשר זה היא מזכירה שמסלול הרכבת עובר בשכונת שועפט, אזור המועד לפורענות שכזו.
עוד היא מזכירה כי המדינה העניקה לזכיין הרכבת התחייבות לפיה בחמש עשרה השנים הראשונות להפעלת הרכבת ישתמשו בה מספר רב מאוד של אזרחים ואם לא - המדינה תשלם את ההפרש שנוצר. לדבריה מדובר בסכום של מיליונים רבים שלא ברור מה הביא את המדינה להתחייב לו.
ענתבי מציינת שאמנם מדובר בפרויקט שהמדינה ביצעה מול זכיין הרכבת אולם "להרבה אנשים בעירייה היו יד ורגל בקידום החוזה". היא מוסיפה ומציינת שהפרויקט אושר בתקופה המקבילה לזו בה אושר פרויקט הולילנד.
במכתבה לראש יאח"ה כותבת ענתבי: "למשך מספר חודשים ב 2009 החזקתי בתיק התחבורה במועצת עיריית ירושלים, עזבתי את התפקיד בספטמבר 2009 לאחר שהבנתי כי אין ביכולתי לפעול מול ההחלטות השגויות והבזבזניות שהתקבלו, ואין באפשרותי לעזור לתושבי העיר בנושא זה. ברצוני לציין את הנתון המדהים כי עם הפעלת הרכבת הקלה בירושלים תאלץ המדינה לשלם סכום שנע בין 1.5 מיליארד ל 3 מיליארד ₪ במהלך תקופת ההתקשרות (בין 50 ל 100 מליון ₪ כל שנה) כהשתתפות המדינה בהבטחת תחזית הביקושים לזכיין, וזאת בגלל שמספר המשתמשים צפוי להיות קטן מתחזית הביקוש הלא ריאלית שנחתמה בהסכם. לדעתי הסיבה לכך היא לא רק ירידה מתמשכת בביקושים לתחבורה ציבורית אלא גם בגלל שהתחזיות היו מוטות כלפי מעלה. בנוסף לתקציב המיליארדים שנשפך וכאמור צפוי להישפך על הפרויקט, השאלה היותר חשובה היא האם הרכבת היא הפתרון הנכון לירושלים? לדעתי התשובה היא לא. כי בירושלים לא מתאימה תחבורה קשיחה אלא היה צריך להפעיל אוטובוסים ארוכים בטכנולוגיות יעילות, זה הרבה יותר מתאים לירושלים והרבה יותר זול".
ענתבי מבקשת "לבדוק את התנהלות משרדי האוצר והתחבורה והגורמים בעיריית ירושלים וצוות תוכנית אב לתחבורה, שאישרו את הפרויקט ואת ההסכמים שנחתמו".
לדבריה בדיקה שכזו נצרכת בעיקר ביום כזה שבו עם ישראל מתייחד עם זכר חללי מערכות ישראל ומחבק את המשפחות השכולות. "אנחנו חייבים לעשות את בדק הבית הזה כדי שנוכל להסתכל למשפחות השכולות בעיניים ולהוכיח שקורבנם לא היה לשווא".