לקראת יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל ביקשנו מסדרת אישים מרחבי העשייה הישראלית לציין רגע או אירוע, אישי או כללי, המהווה עבורם חיבור והתקשרות לישראליות. עבור יו"ר האיחוד הלאומי, חבר הכנסת יעקב כץ (כצל'ה), רגע שכזה הוא רגע אמוני בלב סערת הקרב.

כצל'ה מוצא שני אירועים בחייו ככאלה המקשרים אותו אל הישראליות.

סיפורו הראשון של כצל'ה אירע בשעת פציעתו במלחמת יום כיפור, כאשר פגז RPG שנורה לעבר הכוח בו היה, פילח את גופו לשניים. "הייתי אז דתי יחיד ביחידה שניהל ויכוחים רבים עם המפקד שלי, בחור חילוני לחלוטין מקיבוץ חולדה. התווכחנו על ענייני יהדות ואמונה רבים, ואז ברגע בו נפצעתי הוא התכופף אלי, הוא היה בטוח שאני מת. הגוף שלי היה חתוך לשניים, ואז הוא אמר לי 'כצל'ה, בעזרת ה' יהיה בסדר...' הסתכלתי אליו ומתוך המצב הקשה הזה שבו הייתי אמרתי לו: 'אם אתה אומר בעזרת ה', היה שווה להיפצע...'

הרגע הזה מסמל עבורי הרבה מאוד. היום כשאכן בעזרת ה' אני חי בניגוד להערכות הרופאים ובניגוד לחוות הדעת של כל מי שראה אותי באותה שעה, אני רואה באמירה הזו שלו רגע שבו גם אדם חילוני לחלוטין מבין שבסופו של דבר הכול קורה בעזרת ה'. הרגע הזה גם מסמל עבורי את העובדה שהייתי כבר אז מין וכחן מקצועי..."

הסיפור השני שמחבר את כצל'ה אל הישראליות הוא סיפור לו שותפה אמו. "כקצינים ביחידה הועידו אותנו לשמש קציני ביטחון באל על ושעות רבות מדי יום תרגלנו ירי באקדחים. סיפרתי לאמי שאולי אהיה קצין ביטחון במטוסים. היא מיד שאלה אותי 'אבל איך תטוס לחוץ לארץ. הרי אתה כהן וחו"ל זו טומאה". אמירה כזו היא אמירה שלא ניתן לשמוע מ99.9% מהעם. לא קיימת היום ההבנה של טומאת ארץ העמים והבנה שמי שטהור לא יוכל להיטמא".

"כשהייתי חוזר מחו"ל היא הייתה אומרת לי 'זה לא יעקב דוב שלי. זה יעקב דוב אחר..."

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו