לקראת יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל ביקשנו מסדרת אישים מרחבי העשייה הישראלית לציין רגע או אירוע, אישי או כללי, המהווה עבורם חיבור והתקשרות לישראליות.
חבר הכנסת ד"ר מיכאל ארי מוצא בתמונה אחת שתלויה במשרדו נקודת חיבור ישראלית סמלית ומשמעותית.
"למונח 'ישראלי' יש כמה מובנים'. שאלו לא מזמן עיתונאי בכיר מה ישראלי בעיניו והוא ענה: הדגל, הצפירה, פלאפל. בהמשך שאלו אותו 'ומשהו ביהדות?' הוא ענה: לשאלה הבאה בבקשה... פלאפל דגל זה לא 'ישראלי'. זה פולקלור".
לעומת הפלאפל והדגל מצא בן ארי במשרדו של הרב כהנא תמונה שעבורו היא המחברת ומקשרת אל הישראליות. "כשהגעתי בפעם הראשונה למשרד של הרב כהנא ראיתי על הקיר תמונה ובה נראה חייל, כנראה במלחמת יום כיפור, כשלצידו תומ"ת ופגזים פזורים כשהוא עטוף בטלית ומנענע בלולב. לטעמי זו הגשמת חזון הנביאים. המציאות של עלה נידף בגלות הופכת למציאות של מי שנלחם על חייו מתוך חיבור לעברו – זהו החיבור בין הטלית והלולב לנשק, הפגזים והתומ"ת".
"הצפירה אמנם מלכדת את העם אבל זה חייב לינוק מתוך משהו שורשי ויהודי. מי שחושב שיתנתק מהיהודי ויישאר ישראלי לא יישאר ממנו דבר. אין לי חלק בישראליות מנותקת מיהדות".
היום בחדרו בכנסת הציב ח"כ בן ארי תמונה זהה לזו, לתמונה ההיא, של החייל והלולב – תמונת סמל היהודיות והישראליות המשולבת.