אב גרוש הגיש תביעה לצו מניעה בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב – על מנת שזה ימנע מאם ילדיו לעבור להתגורר בישוב שמעבר לקו הירוק, היות והילדים גדלים במשמורת משותפת, נימק האב את בקשתו בכך שהאם חושפת במעשיה אותו ואת ילדיו לסיכונים, וכמו כן, חורגת מרדיוס המרחק בין בתיהם - שנקבע בהסכם הגירושין ביניהם.
עו"ד, מיקי שיפמן, אשר ייצג את האישה טען מנגד שחוסר רצונו של האב לקבל הסדר של הסעת הילדים אל הקו הירוק על ידי האם, בכל פעם בה משמורתו מתחילה, מעיד שתביעתו איננה אמיתית ועניינית.
בית הדין האזורי קיבל את טיעוניו של עו"ד שיפמן וקבע ברוב דעות שמעברה של האם אל ביתה החדש שמעבר לקו הירוק לא יפר בצורה מהותית את הסכם הגירושין, אין מקום להגביל נשים וגברים גרושים בבוחרם מקומות מגורים בכל שטחי ארץ ישראל, ומעברה של האם לביתה החדש פועלת לטובת הילדים.
דיין אחד נשאר בדעת מיעוט וסבר כי מעשי האישה מפרים את הסכם הגירושין.
בהסכם הגירושין בין האב לאם, אשר נקבע ב-2005 עם תום סכסוך גירושין ממושך ביניהם, אשר נדון בבית הדין הרבני, נקבע שילדי הזוג יגודלו במשמורת משותפת, ויבלו 3 ימים בבית האב, ויתר השבוע בביתה של האם.
לאחר שהאם החליטה לרכוש בית בישוב שמעבר לקו הירוק המרוחק 26 קילומטר מביתו של האב, החליט האב לפנות אל בית הדין הרבני על מנת שזה יטיל צו מניעה, בשל הפרת הסכם הגירושין, שניתן לו בזמנו תוקף של פסק דין.
בית הדין הרבני האזורי של תל אביב שדן בתביעתו של האב, החליט לדון בשלוש שאלות מפתח העולות מתביעתו:
א. האם מרחק של 26 קילומטר בין בתיהם של ההורים נחשב למרחק גדול המקשה על גידול ילדים במשמורת משותפת?
ב. האם המעבר למגורים מעבר לקו הירוק מהווה סכנה חמורה לשלום האב, שלא מאפשרת לו להמשיך לקיים את הסכם המשמורת המשותפת?
ג. האם השינוי במגורי האם פותח מחדש את הדיון במשמורת הילדים?
בפסק הדין המנומק אותו הגישו הדיינים הם העריכו שכמחצית מהגרושים בישראל מתגוררים במרחק דומה או גדול מ-26 קילומטר, כך שחריגה של 6 ק"מ ממה שהוסכם בהסכם הגירושין לא מהווה הפרה חמורה שלו.
כמו כן, קבעו הדיינים שאין לראות במעבר מגורי האישה עלייה בסיכון כלפי הבעל או הילדים, היות וכשליש מהישובים בישראל מצויים ליד התיישבות ערבית. כמו כן בית הדין לא רואה מקום להגביל את מקום מגוריו של יהודי בארץ ישראל. בנימוקיהם ציינו הדיינים שהאב כלל לא התייחס לקו הירוק בהסכם הגירושין המקורי, למרות שהרדיוס של 20 הקילומטר שהוסכם בין ההורים חורג בחלקו מעבר לקו הירוק. מעבר לכך, עצם הסכמת האם להביא את ילדיהם המשותפים אל מחסום המעבר בקו הירוק - מייתרת את נימוקי הבעל לנטילת סיכון על ידו.
המעבר לישוב החדש – לטובת הילדים
מעבר לכך טענו הדיינים שהמעבר אל בית חדש ומרווח יותר, ורצונה של האם לפתוח בחיים חדשים ולהקים משפחה חדשה, פועלים בקנה אחד עם טובת הילדים, ורק היא אשר נשקפת לעיני הדיינים בדונם בתיק.
לבסוף החליטו הדיינים ברוב קולות לדחות את תביעתו של האב ולא לשנות את אופי המשמורת על הילדים כפי שנקבעה בהסכם הגירושין המקורי. חרף זאת חייבו הדיינים את האם להביא את הילדים אל המחסום בקו הירוק בכל פעם בו יגיע תורו של האב לקחתם לביתו, וזאת על פי הסדרי המשמורת המשותפת שנקבעו ביניהם עוד בהסכם הקודם.
את האישה ייצג עו"ד מיקי שיפמן, והתביעה נדונה בפני הדיינים הרב שמעון מלכה, הרב אליהו הישריק והרב זבדיה כהן מבית הדין האזורי בתל אביב.