שופט בימ"ש השלום לתעבורה בחיפה, שלמה בנג'ו, הורה על בטול כתב האישום כנגד נאשם בנהיגה בשכרות. זאת בעקבות עמדות סותרות של המדינה בסוגית רף האכיפה בתחום זה.
השופט בנג'ו קבע כי המדינה מציגה ומפעילה הלכה למעשה עמדות מנוגדות בסוגיה עקרונית זו של רף האכיפה מבלי שניתן ליישב ביניהן. זאת בעוד שבבית המשפט המחוזי בסוגיה העקרונית שהמדינה מנהלת בעניין רף הנהיגה בשכרות, נטען על ידה, כי יש להעמיד את רף האכיפה על 290 מיקרוגרם, בפועל, כך מסתבר, היא ממשיכה להגיש כתבי אישום ומנהלת תיקים ברף נמוך מזה.
המקרה המדובר מצוי בתווך שבין שתי רמות האכיפה ובשל העמדות הסותרות של המדינה הוחלט לבטל את כתב האישום נגד הנהג. בהכרעתו קבע השופט כי ה"מדינה מושתקת מלטעון טענות סותרות" וכי "בנסיבות המקרה אין ראיות שהנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול".
מדוברות בתי המשפט נמסרו פרטי האירוע המדובר: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו הוא נהג ברכב בהיותו שיכור לאחר שבדגימת אויר נשוף שניטלה ממנו נמצאו 275 מיקרוגרם אלכוהול. לפיכך עתר לבטול כתב האישום נגדו לאור רף אכיפת השכרות עליו הצהירה המדינה בערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים.
לאחרונה, פסק הרכב מיוחד של שופטי בית המשפט השלום לענייני תעבורה כי יש להעלות את רף האכיפה של עבירת הנהיגה בשכרות ל- 400 מיקרוגרם כדי ליצור "שולי בטחון" שיבטיחו אכיפה צודקת של נהיגה בשכרות. זאת נוכח רשימה ארוכה של הסתייגויות ביחס למכשיר הינשוף לאור הראיות המדעיות שנשמעו באותו תיק ע"י ההרכב השופטים. על פס"ד זה הוגש ערעור ע"י המדינה. בערעור שהוגש ע"י פרקליטות מחוז ירושלים עותרת המדינה לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום ולהורות, תחת זאת, כי רף האכיפה בעבירה של נהיגה בשכרות יועמד על 290 מיקרוגרם.
השופט בנג'ו ציין בהכרעתו היום כי אפילו תתקבלנה טענות המדינה בערעור שהגישה על פסק דינו של הרכב בימ"ש השלום, הרי שגם לשיטתה של המדינה רף האכיפה ראוי שיעמוד על 290 מיקרוגרם ולא פחות מכך. אלא שאין אחידות בעמדתה זו של המדינה, ולבית משפט זה כמו לבתי משפט לתעבורה אחרים במדינה מוגשים ו/או ממשיכים להתנהל, כתבי אישום ברף הנמוך מזה הגורסת המדינה. כך הוא כתב האישום שבפניו המייחס לנאשם הנוכחי כמות של 275 מיקרוגרם אלכוהול.
השופט בנג'ו קבע כי לשיטתו המדינה נתפסת ב"השתק שיפוטי", ומכוחו של השתק זה היא מושתקת בהליך הנוכחי מלטעון טענות הסותרות את טענותיה בערעור שהיא עצמה הגישה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בירושלים. תוצאתו של השתק זה שהוא מקים לנאשם הגנה מן הצדק ועל כן דינו של כתב האישום להתבטל. השופט הוסיף וקבע כי העקרון המנחה שנקבע בהחלתו של ההשתק הפלילי הוא עשיית צדק עם הנאשם, על ידי בחינת הגינותו וצדקתו של ההליך הפלילי כנגד הנאשם, תוך בחינת מהלכיה של התביעה .
השופט הבהיר כי משמעות הסתירה בין עמדותיה הסותרות של התביעה הינה - היא העמדה לדין של אזרחים רבים, כמו הנאשם הנוכחי, והכתמתם בהרשעה הפוגעת קשות בזכויות יסוד שלהם, כגון: פגיעה בכבודם, בחירות תנועתם, בקניינם. "יש לזכור, כי בשלב המינהלי, היינו עם רישום הדו"ח לנהג ובטרם משפט, נשלל רישיונו של אותו נהג ולרוב ניתן איסור שימוש ברכב בו נהג, והכל למשך 30 יום. התנהלות זו של המדינה פוגעת פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, ונופלת לדל"ת אמותיה של ההגנה מן הצדק באופן שאינו מאפשר יישום אמצעי מתקן כלשהו, מלבד ביטול כתב האישום".