הנזק הכלכלי מתופעת הפשיעה במדינת ישראל בשנת 2009 נאמד ב -14.7 מיליארד ₪, מדובר בעלייה של 4% לעומת השנה אשתקד, כך ציין השר לבטחון פנים בסקירה בפני שרי הממשלה.
העלייה בנזק הכלכלי נרשמה למרות הירידה בפשיעה המדווחת, כך עולה מדו"ח שהוכן ע"י אגף תכנון, תקצוב ובקרה במשרד.
בשנת 2009 הגיע הנזק הכלכלי כתוצאה מתופעת הפשיעה כאמור לסך 14.7 מיליארדי ש"ח, כ-560 מיליוני ש"ח יותר משנת 2008. העלייה בנזק הכלכלי נרשמה, שנה שנייה ברציפות, במקביל להמשך הירידה בפשיעה המדווחת אשר בשנת 2009 רשמה ירידה בשיעור של 2.7%. תופעה זו מוצאה את ביטויה בעלייה המצטברת משנת 2007 של כ-13.5% בנזק הכלכלי הממוצע בכל תיק מדווח.
בשנת 2009 היוו עבירות המרמה, בפעם הראשונה מאז החל המשרד לאמוד את הנזק הכלכלי כתוצאה מתופעת הפשיעה, החלק הגדול ביותר בנזק הכלכלי (כ-27.1%). לעומת זאת ירד חלקן של עבירות הרכוש לכ-26% מכלל הנזק הכלכלי שנגרם.
למרות העלייה בנזק הכלכלי, בסל עבירות הביטחון האישי, המורכב מסוגי עבירות המשפיעות הצורה ניכרת על תחושת הביטחון האישי, נשמרה בשנת 2009 יציבות בנזק הכלכלי (עליה מזערית בשיעור 0.1% לעומת שנת 2008).
בשנת 2009 נאמד היקף הנזק מתופעת הפשיעה בכ-1.9% מהתוצר המקומי הגולמי, בדומה לשנת 2008, ועם זאת עלה הנזק הכלכלי לנפש בשיעור של 2.1% ועמד על 1,977 ₪ לנפש בממוצע.
הנזק הכלכלי המצטבר מתופעת הפשיעה בשנים 2001-2009 מגיע, לפי אומדן המשרד לביטחון הפנים, לכ-139.5 מיליארדי ₪.
במשרד מציינים, כי בדומה ל"פרמיית הסיכון" בגין סיכוני טרור יש לייחס חשיבות כלכלית למאבק בפשיעה ולצמצום הנזק הכלכלי שנובע ממנה. הורדת הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהפשיעה ע"י העמקת המאבק בפשיעה, תביא לשיפור במישורים רבים במשק, ותתרום ליצירת תשתית הכרחית לצמיחה כלכלית של המשק הישראלי.
המשרד לביטחון הפנים, בדומה למשרדים מקבילים בעולם, רואה בנתוני הנזק הכלכלי מתופעת הפשיעה כלי תכנון מרכזי לבחינת הקצאה יעילה של המשאבים הציבוריים המוגבלים, הן ברמה הלאומית והן ברמה המשרדית.
במשרד מוסיפים, כי לאור הממצאים לעיל, על התכנון הלאומי בכלל, והתכנון בתחום ביטחון הפנים, להתבסס על תעדוף לאומי של תחום ביטחון הפנים. המשך העמקת המאמץ המניעתי והאכיפתי בתחומי הפשיעה הקלאסיים בדגש על סל עבירות ביטחון אישי. ניתוח תופעות וסוגי עבירות בעלי נזק כלכלי משמעותי, כגון עבירות המרמה, והצגת תוכניות פעולה ומיקוד מאמץ למגורן, כל זאת תוך מתן תעדוף לתחומים אלה.
לדברי השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', "ההשקעה במלחמה בפשיעה חייבת לקבל תעדוף לאומי גדול, משמעותי וגבוה יותר. החוסן הלאומי של מדינת ישראל הוא פנימי בראש ובראשונה וכל קריאת תיגר על שלטון החוק בישראל פירושה אחד ויחיד – איום קיומי על המדינה. כאשר פוחתת רמת הפשיעה, הכלכלה מואצת וגורמת להשקעות נוספות במיגור הפשיעה וחוזר חלילה".
לדבריו, "הפשיעה בישראל מנסה לפגוע בערכי המוסר הבסיסי ועם זאת פוגעת גם בכלכלת ישראל. לא פעם משקיעה המדינה מיליונים ומיליארדים רבים לתכניות לאומיות כאלה או אחרות, אך יחד עם זאת, ההשקעה במלחמה בפשיעה תניב רווחים כלכליים אדירים למדינה, גם במניעת הפגיעה הכלכלית הישירה מהפשיעה וגם במניעת פגיעה כלכלית עתידית. הכלכלה של מערכות שלמות השזורות זו בזו תואץ. במערכת המשפט, הבריאות, הרווחה, החינוך לצד רשויות האכיפה על כל סוגן. אין ספק שההשקעה בביטחון פנים נושאת בחובה תשואה גבוהה ביותר והמלחמה בפשע היא עסק משתלם ביותר".