כינוס בין-לאומי יוצא דופן בחשיבותו בנושא "חזית המחקר הביו-רפואי" נפתח היום (ראשון) בהשתתפות שורה של חוקרים ואנשי מדע, כולם בעלי שם ופורצי דרך בתחומם. הכינוס בבית האקדמיה למדעים בירושלים, מציין יובל להקמתה ולפעילותה הענפה.במרכז הכינוס עומד נושא המהפכה המדעית-רפואית המכוונת לרפואה המותאמת אישית.
בכנס מציגים טובי המדענים בעולם את מחקריהם בחקר מחלות ניווניות של המוח, סרטן ומחלות זיהומיות, ודרכי ריפוי, המבוססות על המידע הגנטי האישי לגבי החולה.
באקדמיה מדגישים כי אחת הבעיות הקשות הניצבות בפני רופאים וחוקרים היא מדוע חולים שונים בעלי אותה מחלה בעיקר מחלת הסרטן, שלכאורה חולים במחלה זהה, גורלם שונה. אצל חלק המחלה תוקפנית יותר ואצל אחרים - התקדמותה איטית יותר. כולם מקבלים אותו הטיפול, אלא שחלקם מגיבים לטיפול ונרפאים, ועל אחרים הוא אינו משפיע. הסיבה לכך היא שונות גנטית בין בני אדם.
העתיד, מעריכים חוקרים רבים, שייך אפוא לרפואה המותאמת אישית לנתוניו הגנטיים של החולה. הדרך לפיתוחם של טיפולים מותאמים אישית ארוכה, מפותלת ויקרה. בבסיסה מונח פענוח רצף הגנום האישי של כל חולה וחולה, ואולי גם של כולנו כאוכלוסייה, והדבר יוביל לא רק לטיפול במחלות, אלא גם לזיהוי הבסיס המדויק למחלות שונות והאפשרויות למנוע אותן. בשנים האחרונות התחוור לנו כי למרות שנדמה כי מדובר באותה מחלה שאובחנה באמצעים מקובלים כיום כגון דגימות של רקמות גוף או צילומים, הרי שלמעשה מייצגת כל מחלה מגוון של מחלות שניתן יהיה לזהות ולאבחן רק באמצעים מתקדמים יותר והחשוב שבהם הוא פענוח רצף ה- DNA, הוא החומר הגנטי של כל חולה וחולה.
פרופ' ארנון, סגנית נשיא האקדמיה הלאומית למדעים הדגישה כי הכינוס מציג מהפכה מן החשובות שהתחוללו בעולם המדע - הרפואה המותאמת אישית. מהפכה מדעית זו נושאת עמה גם בעיות סבוכות השייכות לתחום הביו-אתיקה שאף הן יידונו בהרחבה בכינוס. מטרת הכינוס להעלות אל סדר יום הציבורי את המהפכה שכבר מתדפקת על דלתנו, ואשר חוקרים ורופאים בעולם ובישראל נעשים בימים אלו מבשריה וחלוציה.