משטרת ניו יורק אינה מנפיקה מידע רב סביב חקירת מכונית התופת שעשויה הייתה להתפוצץ אתמול בטיימס סקוור. בראיון ליומן ערוץ 7 פורס אל"מ במיל. גידי נצר, מומחה לטרור בינלאומי את כשלי המאבק בטרור וקובע: גורמי המודיעין במערב, ובכלל זה ארצות הברית, אינם מופתעים ממעורבות הטאליבן בהמשך הניסיונות לפגע במערב. לדבריו עצם העובדה שהגילוי אתמול פורסם ובאופן שכזה מעידה על כך שלא הייתה כל הפתעה.
לדבריו אמנם נדמה שהטאליבן פועל בעיקר בגזרת אפגניסטן פקיסטן אולם "על בסיס הרעיון של תנועה דתית הוא החליט לפעול באמצעים אחרים. הוא קובע את סדר היום באפגניסטאן ובפקיסטאן אבל בשנתיים האחרונות עולים רעיונות לפעולות גם במרחבים אחרים".
אל"מ נצר מציין כי רבות העדויות לקשר בין אנשי הטאליבן למודיעין הפקיסטאני, עובדה המסייעת לאנשי הארגון להתבסס במדינות שונות בסביבה ובמקביל לשתף פעולה עם גורמים נוספים ברחבי העולם, "ובדרך אגס נאמר שהם יכולים להגיע עד עזה".
לטעמו של נצר הפעילות האחרונה מעידה על מיקוד פעילותו של הטאליבן, מהלך שלכשיצלח באופן מעשי יהווה ראשיתו של גל פיגועים.
"האירוע האחרון לא מפתיע. הטאליבן מחזיק בדרכונים שיכולים להגיע לכל מקום בעולם. אנשיו מתחזים לבעלי כל מקצוע חופשי ובאפשרותם להגיע לכל סוג של כלי נשק. אנשים שומעים את המילים טאליבן וארצות הברית ונדמה להם שהפעילות האמריקאית מגבילה את הטאליבן לאזור ממוקד, אבל הטאליבן מורכב מפלגים שונים מאזורים שונים בעולם", הוא אומר ומזכיר את הגדוד הסיני של הטאליבן, גדוד שכולל בתוכו 300 לוחמים מהחבל המוסלמי בסין. "לא בהכרח שכולם פועלים ממפקדה אחת. הם משנים שיטות ומבזרים את הכוחות", הוא מוסיף ומעריך שסיפור ספטמבר 2001 חוזר על עצמו.
לדבריו כדי להתמודד נכון עם האיום יש לזכור שטרור לא פותרים בבת אחת אך יש פתרון לטרור. לטעמו המיגור המשמעותי יחל כאשר מדינות ערביות מתונות יפנימו שאותם ארגונים מוסלמיים קיצוניים מונעים מהן להתפתח ולהתקדם אל יכולות המערב.
עוד קובע נצר כי מבחינת ארגון כמו הטאליבן אין הבדל בין אובמה לבוש. עבורם כל מנהיג מערבי נחשב לאדם שאינו לגיטימי ולא ניתן לסמוך עליו בשום צורה. "עבורם כל פעולות המערב לא אפשריות ולא מקובלות ולא משנה זהותו של הנשיא".
להערכתו של נצר היות המדיניות הצבאית שמנהלת ארה"ב מול הטאליבן בלתי ממוקדת היא שמובילה לכשלונות בדומה לאלה שישראל נכשלה בלבנון מסיבה דומה.
"יש חולשות מהותיות של הממשל האמריקאי בלחימה בעיראק ואפגניסטן", הוא קובע ומזכיר סדרת כשלים כדוגמת מספרם הרב של הכוחות האמריקאיים שהתפרסו בארצות אלה ונטעו בלב האוכלוסייה האזרחית תקווה שהנה יבוא שינוי בתוך חצי שנה וכעת, 11 שנים אחר כך לא חל כל שינוי. מציאות שכזו מחזקת את התמיכה האזרחית בטרור ואף גורמת לאזרחים שלווים להחליט לשאת נשק ולהיאבק בכוח המערבי. לטעמו הפתרון הנכון היה לאט לשהות בארצות אלה אלא "לבוא, לעקוץ ולצאת. מה יקרה אחר כך? לא מעניין אותנו. אם יחזרו לשם נחזור גם אנחנו".