מחירי הדירות המשיכו לעלות ברבעון הראשון של השנה, הן בהשוואה לרבעון הקודם והן בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. כך עולה מנתוני השמאי הממשלתי הראשי.
בת"א, למשל, עלו המחירי ב-5% לעומת הרבעון הקודם והם זינקו ב-30% לעומת הרבעון המקביל. אחריה מדורגות באר שבע עם עלייה של 23 אחוז, ופתח תקווה וחיפה עם עליה של 21 אחוז.
בהסבר לעליית המחירים נכתב בדו"ח: "על מחירי הדירות משפיעים משתנים רבים, אולם נראה כי המלאי הנמוך של דירות חדשות בלתי מכורות, שירד אל מתחת ל-13 אלף דירות הוא הגורם המשפיע ביותר ומביא ללחץ מתמשך לעלייה במחירי דירות".
בדו"ח צויין כי לא נסקרו דירות בנות חמישה חדרים ומעלה הן בשל ריבוי שטחי הצמדה, כגון גגות וחצרות והן בשל השוֹנוּת ברמת הבניה של דירות אלה, שחלקן בנויות ברמת גמר גבוהה מאד. ניתוח מגמות התפתחות מחירים בדירות אלה עלול להקטין את רמת המובהקות של התוצאה או להטות אותה.
גם בדירות קטנות בנות שלושה חדרים ומטה קיים מיעוט יחסי של עסקות במרבית הערים וכן קיימת שונות רבה במאפייניהן (שונות בנתון "שטח ממוצע לחדר" וגורם שוליות משמעותי), אשר מביא לסטיית תקן רחבה במחירן.
עוד צויין כי בניתוח המחירים שנסקרו לא נעשה שימוש ב"מודל המחירים ההדוניים" וזאת לנוכח המידע החלקי הקיים לגבי חלק מנתוני הדירות במערכת ה"כרמן" של רשות המיסים, שאינו מאפשר שימוש במודל זה. נתונים אלה מלבד היותם בעלי השפעה של ממש על מחיר הדירה הם בעלי זיקה הדדית ותחשיב פרטני שלהם, מחייב שימוש במסד נתונים, שבו רמת מהימנות גבוהה יותר מזו הקיימת במערכת ה"כרמן" (למשל, השפעת קיומה של מעלית משפיעה על עוצמת וכוון ההשפעה של נתון פיזי אחר – הקומה של הדירה הנמכרת בבניין).
נמצא, כי דירות בנות ארבעה חדרים בבניה רוויה הן המוצר השכיח ביותר בשוק הדירות העירוני הכללי, שלגביו קיימת שונות נמוכה יחסית, וסקירת מאות עסקאות בכל עיר מאפשרת זיהוי מספק של ההשתנות במחיר. לפיכך, דירות אלה נבחרו לשמש כאינדיקטור לרמת ההשתנות הכללית בשוק הדירות.