התקציב להכנות האולימפיות אינו מעוגן ברובו בבסיס התקציב, אלא מועבר בכל שנה כתקציב מיוחד על פי בקשה מראש הממשלה, באמצעות האוצר. מצב זה אינו מאפשר תכנון והתחייבויות כספיות במהלך השנה, כי חלק ניכר מהכסף מועבר רק בסוף השנה. התקציב להכנת המשחקים האולימפיים הוא 15 מיליון שקל לשנה, מתוכם רק 5 מיליון בבסיס התקציב והשאר מעוכבים ואינם מאפשרים התנהלות תקינה.
"ועדת החינוך התרבות והספורט דורשת בתוקף ממשרד האוצר להגיע להסדר על פיו כל תקציב ההכנות יוסדר בבסיס התקציבי", אומר יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב, "ישנן כרגע שתי הצעות חוק על שולחן הכנסת, הצעה שלי והצעה של ח"כ אלכס מילר, שאמורות להסדיר זאת בחוק על מנת שכל המאמצים יכוונו להצלחת הספורטאים ולא לבעיות תקציביות. כך מדינה לא יכולה להתכונן לאולימפיאדה. חוסר הוודאות אינו מאפשר להתחייב ולכן אי אפשר לצאת למחנות אימונים. אם רוצים לומר שלא צריך מדליות, תגידו. אל תתחכמו. יש ניסיון של ארבע האולימפיאדות האחרונות ואנו יודעים באיזה ענפים מדובר. אפשר וצריך פעם אחת ולתמיד להסדיר את העניין הזה".
יעדי הוועד האולימפי לקראת המשחקים האולימפיים שיתקיימו בעוד שנתיים בלונדון הם שבין מקבלי המדליות הישראלים תהיה לפחות ספורטאית אחת ולזכות בענף בו טרם זכה ספורטאי ישראלי במדליה, כך דיווח היום אפרים זינגר (זיגי), יו"ר הועד האולימפי לועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת בדיון שיזם יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב.
"מקור רע נוסף הוא מבנה הספורט בישראל", אומר ח"כ אורלב, "זהו מבנה שמקורו בימים של טרום הקמת המדינה. גם בעניין זה הונח על שולחן הכנסת חוק הספורט על ידי שרת התרבות הספורט לימור לבנת. הגיע הזמן שיהיה לנו ספורט לאומי ולא סקטוריאלי-פוליטי. ספורט אינו צומח רק מהישגים אישיים. לאקלים יש השפעה על איתור כישרונות ועל סדרי עדיפויות.
ח"כ רונית תירוש אמרה כי הבעיה היא שאין כיום יכולת לבנות תוכנית אסטרטגית מגובה בתקציב. "אם רוצים להגיע להישגים – הכל מתחיל בכסף. כיום נעזרים בתרומות ותמיכות שהספורטאים מגייסים לעצמם. זה צריך להיות מעוגן לא רק בחקיקה אלא כנורמה, שכל 4-5 שנים יהיה תקציב ידוע לשנים הבאות".
מנכ"לית משרד התרבות והספורט, אורלי פרומן, אמרה כי בקרוב תוצג תוכנית לאומית לבניית ושדרוג מתקני הספורט שהוכנה על סמך מיפוי צרכים והמצב הקיים בכל הארץ, בשיתוף המועצה להסדר הימורים בספורט.