קביעת מזוזה בבית שנגאלבן ברסקי
 
יצחק הרשקוביץ ניצח במאבקו העיקש על הבית שרכש בירושלים לפני 22 שנה וזכה השבוע לברך "שהחיינו" בצעקה רמה ולקבוע מזוזה בדלת הבית. כניסתו לבית לוותה בשירה, ריקודים וסעודת "על האש" צנועה. הרכוש ממוקם ליד דרך חברון, בין גבעת המטוס לבית צפאפא.


הדיירים הקודמים בבית היו פולשים ערבים אשר סירבו לעזוב וניהלו מאבקים משפטיים נגד הרשקוביץ מאז 1993. הם עזבו את הבית רק לאחר שהמשטרה הודיעה להם כי בכוונתה לפנותם בכוח. לפני שיצאו, דאגו הערבים להסב לו נזק מירבי: הם חתכו חוטי חשמל, שברו צינורות מים, עקרו מהקירות מתגים ושקעים חשמליים, אטמו כמה מהחלונות והדלתות עם בטון וניתצו או לקחו עמם אסלות שירותים.


למרות שהרכוש מסומן באופן ברור ברישומים העירוניים, הפולשים חסמו באמצעות בטון וגדרות תיל שטחים מאחורי הבית ולצידו. הרשקוביץ הישיש אומר שהם מתכננים לתבוע בעלות על החצרות שמאחורי הקירות הללו. “יכול לביות שאני עומד בפני עוד מאבק משפטי,” אמר.


הוא רכש את הקרקע ב-1988 אך הפולשים סירבו לעזוב וטענו כי הבית שלהם. המאבקים המשפטיים התחילו כעבור חמש שנים. הרשקוביץ לא העלה בדעתו שהם יימשכו 17 שנה.  


ענת בן-דרור, עורכת הדין הירושלמית שייצגה את הרשקוביץ לאורך שנים ארוכות, אמרה לבן ברסקי, כתב ערוץ 7, כי מבחינתה בערוכת דין מדובר במאבק משפטי ולא פוליטי. “יש לראות את המקרה כמחלוקת פשוטה על קרקע, אשר בסופה ניצח הצדק,” אמרה.


ברם, משקיפים אחרים סבורים כי אילמלא עקשנותו של הרשקוביץ וסירובו להתייאש, סביר להניח כי האדמה היתה אובדת מידיו של העם היהודי. הרשקוביץ אף בודק אם הפולשים רשאים בכלל להתגורר בישראל, או שהם שוהים בלתי חוקיים.