קידושין שנעשו בדרך שאינה נכונה מופקעים ובטלים, זה ידוע. קידושין שכאלה מתרחשים בהיעדר עדים כשרים, כאשר כסף הקידושין גזול או הטבעת שאולה, כאשר מדובר בקידושין על ידי שליח ששליחותו בוטלה קודם למעשה, טעות יסודית בזהות המתקדשים או בתכונותיהם, אילוץ האישה להתקדש, קידושין שהיו מותנים בתנאי שלא התקיים. לעיתים המציאות הלקויה הזו מתבררת רק זמן רב לאחר הנישואין ואז מתבצע ביטול למפרע של הנישואין. את הפתח הזה יכולים דיינים לנצל כדי לפתור את מצוקתן של נשים עגונות. זאת כאשר הם מגדירים את הליקוי רטרואקטיבית.
את הפתח הזה בהלכה מקדם בימים אלה פרופ ברכיהו ליפשיץ איש הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית להצעת חוק. את ההצעה מציג היום פרופ' ליפשיץ בכנס מיוחד על המשפחה הדתית, כנס המתקיים היום (ב') ומחר במכללת אורות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו.
פרופ' ליפשיץ מפרט את הכוח הניתן לדיינים לשנות מציאות שהייתה תקינה לחלוטין בעת הקידושין למפרע. לדבריו על אף שכל הפרמטרים מעידים על כך שהטבעת אכן של הבעל ניתן להכריז הכרזה משפטית פורמאלית שהטבעת לא הייתה שלו, ובכך לבטל את הנישואין.
עם זאת הוא מציין שאמירה דרמטית שכזו אינה מקובלת על כל הפוסקים, בעיקר בשל מעמד הילדים שהופכים להיות מוגדרים כ'ילדי פנויה' לאחר הקביעה שנישואי הוריהם לא היו תקפים מלכתחילה. עם זאת הוא מציין שבתי דין רבניים עושים שימוש בפתח הזה רק כאופציה משנית כדי להימנע מהמחלוקת, ולשם כך מגיעה הצעת החוק שאותה הוא מקדם כדי להציג את האופציה על השולחן הציבורי בפני הדיינים, "אנחנו לא אומרים איך לפסוק. אנחנו נוקטים בהליך חוקי שנועד לומר שכאשר יבואו מקרים שכאלה יוכלו הדיינים לדון באופן שכזה".