מבקר המדינה בחן את סוגיית נותני שירותי ההמרה של מטבעות וגילה כי למרות הסכנה שהמרה בלתי מבוקרת של מטבע חוץ משמשת כלי להלבנת הון ולשימון גלגלי הטרור אין מנגנון פיקוח על נותני השירותים הבלתי רשומים.
את עיקר ביקורתו מפנה מבקר המדינה כלפי יחידת נותני שירות המטבע באגף שוק ההון במשרד האוצר. לדבריו יחידה זו אינה נוקטת כיום שום אמצעי לאיתור נותני שירותי מטבע לא רשומים ואף אין בידיה הערכות בדבר מספרם והיקף פעילותם. המבקר מדגיש שהכשלים מתרחשים אף על פי שנתינת שירותי מטבע על ידי גורמים שאינם רשומים כחוק נחשבת עברה פלילית המשטרה עושה מעט נגד נותני שירותי מטבע לא רשומים. "היחידה אינה מוסמכת להטיל קנס מינהלי על היעדר רישום".
כמו כן ציין לינדנשטראוס כי "מספר הביקורות שעושה היחידה בקרב נותני שירותי מטבע רשומים זניח לנוכח היקף פעילותם, ואילו על נותני שירותי מטבע לא רשומים כמעט לא נעשית בקרה כלל. כמעט שלא ננקטות פעולות ביקורת ואכיפה בקרב המגזר הערבי והמגזר החרדי למרות ההיקף הנרחב של פעילות שירותי המטבע הניתנים במגזרים אלו".
עוד עמד המבקר על נתק בעייתי בין גורמי הדיווח על עברות לבין גורמי האכיפה. מסתבר ש"על פי החוק הרשות לאיסור הלבנת הון היא שמקבלת דיווחים מנותני שירותי מטבע, אך הגוף שבידיו האמצעים והסמכות לבצע בשטח פיקוח ובקרה על נותני השירותים הוא היחידה. כתוצאה מכך נוצר עיוות שבו היחידה אינה מקבלת את הדיווחים הדרושים לה לצורך ביצוע פיקוח ובקרה יעילים ומועילים על נותני שירותי המטבע", קובע מבקר המדינה.
לנוכח כל אלה קובע המבקר כי "יש חשיבות רבה לפיקוח על נותני שירותי מטבע הרשומים והלא רשומים כאחד הן מפאת החשש שסכומי הכסף הגדולים המעורבים בתחום זה ובתחומים משיקים נוספים עלולים לשמש להלבנת הון ולמימון פעולות טרור, והן מפאת הקשרים הקיימים לעתים בין כספים אלה ובין עולם הפשע. הממצאים שמעלה דוח זה מלמדים כי תחום זה אינו מפוקח ומוסדר דיו, וכי אמצעי האכיפה הקיימים אינם אפקטיביים".