שופטת בית משפט השלום לענייני משפחה בקריות, אספרנצה אלון, קיבלה תביעת משמורת של אב וקבעה כי יש להעדיף זכויותיו הטבעיות לגדל את בתו הקטינה וזכות הקטינה לגדול בחזקת אביה ולצד אחיה על פני זכויות הדודה, אחות האם המנוחה, שגידלה את הקטינה מינקות.
הקטינה , כיום כבת 7, היתה בת שבועיים בלבד בעת פטירת אמה, במפתיע. המוות הפתאומי הכה במשפחה וזעזע אותה. האב , כבן 35, נותר לבדו לגדל את שלושת ילדיו –בן עשר, בן חמש והקטנה בת השבועיים. בסמוך לאחר פטירת האם, התקשה האב, לטפל באחים, שהפגינו קשיים רגשיים ותפקודיים שהתעצמו עם פטירת האם, האב נזקק לסיוע ותמיכה ממחלקת הרווחה.
האב, באישור שירותי הרווחה, העביר את בתו בת השבועיים, לאחות האם, רווקה, ללא ילדים, המתגוררת עם אימה הקשישה (סבתה של הקטינה) ועם אחיה הנכה ואחותה הבוגרת. כשנתיים חלפו והאב, בהמלצת הועדה לתכנון וטיפול במחלקת הרווחה, ביקש להחזיר את בתו אליו אולם, הדודה סירבה ואף מנעה מפגשים עם האב.
בתום משפט ממושך שנמשך מעל ל-4 שנים,פסקה השופטת אלון כי הדודה אכן הפגינה במשך כשנתיים אנושיות וסייעה לאב בעתותיו הקשות – קיבלה את הקטינה לחזקתה, טיפלה בה וסיפקה לה את צרכיה באהבה אינסופית. אך הדגישה, כי אין מעמד הדודה שווה למעמד האב. אין בהתנהלות הדודה כשלעצמה כדי להפקיע את זכותו הטבעית של האב לגדל את בתו הקטינה , וזאת כאשר מעולם לא נשללה או הוגבלה האפוטרופסות של האב על הקטינה או על יתר ילדיו, והאב הביע את מסירותו לילדיו.
עוד ציינה השופטת כי אכן התנהלותו ההורית של האב אינה אופטימלית בית המשפט התרשם מחולשת האב, מחששו מפני עימותים בין עם בתו ובין עם הדודה וכן ממחדליו , אך אין בחולשות אלו כדי להוות נסיבה כה חריגה המצדיקה פגיעה בזכויותיו הטבעיות כהורה הביולוגי של הקטינה
האב- התמודד האב עם הקשיים, לא נטש את ילדיו והמשיך לעמוד לצידם בכל דרך שידע והכיר- קיבל הדרכה הורית מתמשכת, התמיד להגיע לטיפול לאורך כל התקופה בה נערך, הראה רצון להתקרב לקטינה והימנעותה לא פגעו בנחישותו לנסות ולהעמיק את הקשר עימה.
השופטת קבעה עוד כי הותרת הקטינה בחזקת הדודה אינה משקפת את טובתה היום ובמבט צופה עתיד. זאת, כיון שהדודה אינה מסוגלת להציב לקטינה גבולות ולספק לה את צרכיה הרגשיים, ומרחיקה אותה שלא לצורך מהאב. עוד פסקה השופטת כי כשם שבסכסוכי משמורת בין הורים טבעיים, עלול ההורה שלא מאפשר את הקשר של הקטין עם ההורה השני לאבד את זכות המשמורת עליו, הרי שמקל וחומר ומבן בנו של קל וחומר- יש ליישם כלל זה כאן, כאשר הדודה אינה הורה של הקטינה ואינה מאפשרת קשר בינה ובין אביה הביולוגי.