"תכליתו של חוק העתיקות אינו רק לספק את סקרנותם המדעית של ארכיאולוגים אלא בעיקר להגן ולממש את הערך התרבותי-ערכי הגלום בעתיקות וחשיפתן לציבור", כך אמר הבוקר יו"ר ועדת החינוך והתרבות ח"כ זבולון אורלב בישיבת הוועדה שדנה באכיפת חוק העתיקות בירושלים.
אורלב לא קיבל את טענותיו של ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, יוחנן זליגמן, ששפיכת פסולת באתרי עתיקות היא אמנם מכוערת אבל אינה מזיקה. "אתה מציע לכסות את מצדה? או אולי תכסה באשפה את היכל התרבות? תכלית החוק אינה שימור. השימור הוא אמצעי בלבד. מטרת החוק שהארכיאולוגיה תשמש כמרכיב מהותי במורשת התרבותית ובתודעה הלאומית. המאבק על השימור הוא מאבק על נכס תרבותי, ולכן התכלית היא להנגיש את העתיקות לציבור הרחב. אם המדינה אינה מעמידה לרשותכם את האמצעים הדורשים לשם כך, אני מצפה ממועצת הרשות לדפוק על השולחן ולהתריע על שאין באפשרותכם לעשות את הנדרש".
ד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות אמר שרשות העתיקות היא הגוף הפעיל ביותר בעיר העתיקה בירושלים, והוא יזם פורום אכיפה משותף עם העירייה, מינהל מקרקעי ישראל והמשטרה במטרה לאכוף את החוק באתרי העתיקות בעיר."כשאנו מזהים פגיעה באתר, אנחנו מאתרים את בעלי הקרקע ומאלצים באמצעות בתי משפט להסיר מפגעים. אבל לא תמיד יש למי לפנות ולא תמיד ברור מי בעל הקרקע".
"אני מאוכזב מעצמת ההרס ומחולשת אכיפת החוק", אמר יו"ר הוועדה, זבולון אורלב, "כדי לממש את איחודה של ירושלים ואת חוק יסוד ירושלים יש לוודא שחוקי העתיקות יחולו על כל חלקיה, כולל מזרח ירושלים. הרס עתיקות זה 'דבר האבד', מה שהרסת אינו ניתן לשיקום. ברור שאכיפת חוק העתיקות נגועה בשיקולים פוליטיים של מדיניות חוץ והמאבק בינינו לפלשתינים. לצערי לפלשתינים יש עניין גדול בהרס העתיקות בירושלים משום שכאן טמונות העדויות המוחשיות לקשר בין עם ישראל לארצו ולכך שאין קשר כזה לארץ לאף עם אחר".
בפני הוועדה הוצגו צילומים ונתונים על בנייה בלתי חוקית בנחל קדרון ובנחל אצל, אתרים שהוכרזו כשטחי עתיקות וכן על בנייה בלתי חוקית והשלכת פסולת בניין בסמוך לכותל הקטן.