ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הרב יובל שרלו בראיון לכבוד חג השבועות אומר כי חג השבועות מציין את סוף התהליך שמביא לידי ביטוי את שיא הווייתנו כבני אדם, "בתודעה שלנו חג השבועות הוא חג מתן תורה, וזה באמת מה שכתוב בתפילה, את חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו, אבל לאמיתו של דבר זה בכלל לא כתוב בתורה שזה חג מתן תורה ולדעת חלק מהתנאים, מתן תורה היה בכלל בז' בסיון".
מה זה חג השבועות? "התורה מדברת על כך שבין שני הקצוות של ספירת העומר יש שני קרבנות, שני ימים שבהם מביאים מנחות שמצד אחד הן מאוד דומות ומצד שני הן הפוכות לחלוטין, מצד אחד, מנחת העומר שהרי היא מנחת שעורים שזה מאוד חריג, וגם היא אסורה בחמץ, זו מצה שזה מאוד שכיח במקדש כי כמעט כל המנחות צריכות להיות מצה. מנחת העומר גם מתירה לנו בני האדם לאכול מהתבואה החדשה של השנה.
לעומת זאת בקצה השני של ספירת העומר, נמצאת מנחת הביכורים שבאה בשבועות שהיא מנחת חיטים שזה מאוד שכיח בניגוד למנחת השעורים אבל היא גם חמץ שזה מאוד נדיר, בניגוד למנחת העומר שהוא בדרך כלל כמו כולם מצה. מנחת הביכורים מתירה לנו להביא מהתבואה החדשה מנחות לה', כי לאכול היה מותר לנו כבר מפסח אבל להקריב רק מעכשיו".
הרב מסביר כי "חג השבועות הוא סיומו של תהליך, לתהליך הזה יש שני קודקודים ושני קצוות, קצה אחד שאנחנו עומדים לפני הקב"ה בעצם כמאכל בהמה, שעורים, מצה, לא עשינו כלום, לא עשינו דבר, כמו מה שבעצם קרה ביציאת מצרים שאנחנו קיבלנו את הכול מלמעלה ואנחנו כבני אדם פשוטים אוכלים, ואז מתחילים לספור, מתחילים להתקדם, מתחילים להתפתח, מתחילים להחמיץ, כלומר לעשות פעולה רצונית כדי להביא לידי ביטוי את שיא הווייתנו כבני אדם, האדם היוצר את הלחם שלו האדם המביא מנחה חדשה לה' האדם האוכל חיטים ולא שעורים".
הרב שרלו מצייין כי בחג השבועות אנחנו יכולים להבחין בשני סוגי עבודת ה' שמשלבים מצד אחד את ההתבטלות ומצד שני את הצמיחה כלפי מעלה, "הרבה אנחנו יכולים ללמוד מהתהליך הזה גם היום כשאין לנו מקדש וכשאין לנו מנחות, שתי עמידות יש לנו מול הקב"ה וכל אחד מכיר אותם, עמידה אחת שהיא עמידה ענוותנית, נסוגה לאחור, מציגה את עצמנו ככלומניקים, "מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה כוחנו הלא כל הגיבורים כאין לפניך ואנשי ה' כלא היו וחכמים כבלי מדע", זה מצד אחד, וזו חוויה מאוד עמוקה לעמוד כך לפני הקב"ה, אבל משם צריך לטפס, ריבונו של עולם ברא אותנו כצלם אלוקים, אוכלי מאכל חיטים, מסוגלים להחמיץ את העיסה כדי לעשות ממנה לחם ולהביא מנחה לה', בשני הדרכים האלה אנחנו עובדים את ריבונו של עולם ואנחנו עומדים לפניו. ובחג הקציר, חג הביכורים שעומד לפנינו אנחנו חוגגים במלואו את כל התהליך שהתחיל במנחת שעורים והסתיים במנחת החיטים, מנחת הביכורים העליונה הגבוהה, וזה מה שחשוב בחג השבועות ללמוד את שתי הצורות שאנחנו עומדים לפני ריבונו של עולם".