איש ירושלים, הרב ישראל גליס מספר לערוץ 7 על מנהגי חג השבועות בירושלים עיר הקודש מדורי דורות, "חג שבועות הוא יום אחד, וזו הזדמנות לעלות לרגל ולכן כולם עולים לירושלים מכל הישיבות ומכל החצרות ומכל הסיעות מכל הקבוצות כולם עולים לירושלים, ורבים מהם נוהגים ללכת גם בערב לכותל המערבי והשיא הוא תפילת ותיקין בכותל המערבי מאז מלחמת ששת הימים לפני ארבעים ושלוש שנים ששוחרר הכותל שהייתה אז צעדה המונית של יהודי ירושלים, לא היה אדם אחד שנשאר בבית, ומאז למעלה משבעים אלף לפי ההערכה של המשטרה מדי שנה מגיעים לכותל המערבי לתפילת ותיקין בכותל בשבועות".
לדבריו יש שמקפידים להמתין עם התספורת עד לשבועות ממש "מה שנהוג בערב שבועות כמנהג המקובלים בירושלים להסתפר, להסתפר דווקא בערב שבועות, בירושלים קיבלו את דברי האר"י שנהגו להסתפר בערב שבועות ולא קודם בלי פשרות. בספר מנהגי ארץ ישראל לרבי יעקב גלנטי, מופיע שבערב שבועות ישנים שעה אחת או שתיים אחרי שעשו את צרכי המועד לפי שבלילה אחרי האכילה מתקבצים כולם ללמוד משניות וזוהר ודרשות עד אור הבוקר ואז טובלים בשחרית, כי מלבד הטבילה שלפני חג השבועות נוהגים לטבול גם בבוקר".
הרב גליס מספר שהיו רבים בירושלים שנהגו ליסוע בשבועות דווקא לצפת, "נהגו אנשים רבים ליסוע לצפת כדי להגיע לבית כנסת מהר"י אבוהב, שקוראים בספר שלו שלוש פעמים בשנה, ביום כיפור ראש השנה וגם בשבועות וכולם עלו לתורה ולכן ירושלמים רבים נסעו לצפת.
בספר דרכי חיים ושלום מלפני מאה שלושים שנה מובא, מנהג לתלות עשבים בשבועות גם בבתי הכנסת וגם בבתים ונוהגים לתלות פרחים ושושנים על ספרי התורה וזה מקובל בארצות אשכנז. בליל שבועות, לפי מנהגי צפת שמובא בשם רבי אברהם הלוי, מתקבצים כל בני ישראל ולומדים סדר מיוחד, שלוש פסוקים מכל פרשה וסוף, גם בכתובים וגם נביאים.
נוהגים לומר מגילת רות, והעם נהגו שלא לברך, אבל אשכנזים הפרושים קראו ממגילה על קלף וברכו, הספרדים אומרים רות בחומש בלי ברכה וכך נהגו גם החסידים הראשונים שקראו בלא ברכה.
אקדמות שחיבר רבי מאיר הש"ץ שקבור בגוש חלב, אומרים אותם כשעולה הכהן לתורה והספרדים לעומת זאת קוראים כתובה. יש גם כאלה שקוראים את עשרת הדברות עם טעם עליון וזה מובא בספר ארץ ישראל.
יש בספר ארץ ישראל ודרכי שלום את המנהג שבוחרים שליח ציבור מיוחד שיודע את המנגינות המיוחדות לתפילות, בשער אפרים כתוב שכשקוראים את האקדמות מכסים את ספר התורה בכיסוי מיוחד. מנהג ללמוד את האזהרות של רבי שלמה אבן גבירול תרי"ג מצוות. ויש כאלה שאומרים יוצרות.
נוהגים לאכול מאכלי חלב כך מובא בשו"ע, המנהג בארץ ישראל לאכול בארוחת הבוקר תבשילי חלב ודבש וכן מנהג אשכנז והספרדים ביום ולא בלילה".
הוא מספר על המנהג המיוחד ללכת לקבר דוד בחג השבועות, "זה מובא בלוח ירושלים, הספרדים יושבי ירושלים נוהגים ללכת להתפלל בקברי מלכי דוד בציון ולמחרת יום ז' סיון ילכו לקבר שמעון הצדיק ולשאר קברי הצדיקים אשר בכפר ההוא ואחינו האשכנזים ילכו להשתטח ביום הזה בקברי מלכי בית דוד. דוד המלך נולד ונפטר בשבועות".
לדבריו אין ספק שקבר דוד בהר ציון הוא אכן המקום ששם קבור דוד המלך, "האר"י הקדוש אמר שזה המקום, האר"י הקדוש נולד בירושלים, איפה שהיום בית הכנסת אור החיים זה היה מקום לידתו של האר"י, וכשהוא חזר לירושלים הוא לא נכנס אליה כי הפעמונים של הכנסיות הפריעו לו, הוא עמד על הר הזיתים והוא עמד שם עם ר' חיים ויטאל שמתאר את המעמד הזה איך האר"י הקדוש הצביע ואמר, פה זה שמואל הנביא, פה זה שמעון הצדיק, ומראה הכל בצורה הכי מדויקת, כמה פסיעות ללכת מכאן לכאן עד שהוא מראה על הר ציון והוא נותן תיאור מדויק איפה זה קבר של דוד המלך. גם היום מי שמגיע לקבר דוד המלך על הר ציון, יראה שבצד ימין אם מרימים את הפרוכת יש דלת עם מדרגות, אף פעם לא ירדו שמה המדרגות מובילות למערה שנמצאת למטה ששמה קבורים כל מלכי בית דוד, למעלה זה רק הציון של הקבר".
הרב גליס סבור כי הדברים שכתובים בלוח ארץ ישראל מוכיחים שלצדו של שמעון הצדיק קבורים גדולים נוספים, "בז' בסיון למחרת שבועות, כך כתוב בלוח ארץ ישראל, הולכים לקבר שמעון הצדיק אבל הוא כותב שם שילכו גם לשאר הקברים בכפר ההוא, זה מוכיח שליד שמעון הצדיק יש קברים נוספים, אנחנו יודעים על קברי הסנהדרין חלק מהם שקבור במערה שליד, יש סברא ששם גם קבורים מישאל חנניה ועזריה".